אדם סמית' הגאון שהפך כלכלה למדע

אדם סמית':
חלוץ הכלכלה המודרניתאדם סמית', שנולד ב-1723 בסקוטלנד, נחשב לעתים קרובות לאבי הכלכלה המודרנית.
תרומותיו המחלוציות לתחום עיצבו את הבנתנו בשוקים, התמחות ועושר.
יד הנעלמהספרו המפורסם של סמית', "עושר העמים", הציג את הרעיון של "יד נעלמה".
הוא טען כי בעוד שכל פרט מונע מאינטרס עצמי, כחות השוק יכוונו את פעולותיהם לטובת החברה כולה.
שיטה זו של תיחום עצמי, טען סמית', הובילה להקצאה יעילה של משאבים וצמיחה כלכלית.
התמחות והחלוקה בעבודהסמית' הדגיש את היתרונות של התמחות וחלוקה בעבודה.
הוא הראה כיצד ההתמקדות במשימות ספציפיות יכולה להוביל לייצור מוגבר.
לדוגמה, במפעל סיכות, עובדים המתמחים במשימה אחת יכולים לייצר סיכות בכמות רבה ובאיכות גבוהה יותר מאשר עובדים המסוגלים לעשות הכל.
שווי ומחירסמית' הבחין בין "ערך השימוש" של טובין לבין "ערך החליפין" שלהם.
ערך השימוש מייצג את התועלת המתקבלת מצריכת הטובין, בעוד שערך החליפין הוא כמות הכסף או הסחורות שאפשר להחליף תמורתם.
סמית' טען כי שווי הטובין בסופו של דבר נקבע על ידי עלות הייצור שלהם.
השלכות על המדיניות הכלכליתתורותיו של סמית' השפיעו עמוקות על המדיניות הכלכלית.
הוא תמך בשוקים חופשיים ובמינימום התערבות מצד הממשלה.
רעיונותיו הניחו את היסוד ל"לסה פר" – גישה כלכלית התומכת בחופש הפרט והרפייה של התקנות.
מורשת מתמשכתההבנות של אדם סמית' על כלכלה נותרו רלוונטיות גם בימינו.
עקרונותיו של תחרות, שוקים חופשיים ותמחור נקבע על ידי השוק מנחים את קובעי המדיניות והכלכלנים כיום.
תרומותיו עיצבו באופן משמעותי את ההבנה שלנו על האופן שבו כלכלות פועלות והניחו את היסוד לשגשוג הכלכלי בשנים האחרונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *