דמוקרטיה במשבר הפוליטיקה הפכה לשדה קרב בו הניצחון מצדיק את כל האמצעים

המשבר הפוליטי בדמוקרטיההפוליטיקה הפכה לשדה קרב בו ניצחון כל האמצעים.
הדיאלוג הפורה הוחלף בפולמוס אגרסיבי והאמון הציבורי בשלטון התדרדר.
אחד המרכיבים המרכזיים במשבר זה הוא עליית הפוליטיקה המפלגתית.
המפלגות הפכו לפחות אידיאולוגיות ויותר פרגמטיות, מוכנות יותר להתפשר על עקרונותיהן לטובת השגת כוח.
כתוצאה מכך, הבוחרים מאבדים את תחושת הייצוג, כשהם חשים שמפלגות אינן מייצגות עוד את האינטרסים שלהם.
המדיה החברתית תרמה גם למשבר.
אמנם היא מספקת פלטפורמה לשיתוף מידע ודעות, אך היא גם הפכה כר פורה לתעמולה ודיסאינפורמציה.
הבשלתן של תאי הד בדעת הקהל גורמת לבוחרים להסתגר בתוך בועות מידע, המעצימות עמדות קיימות ואפילו מובילות לאלימות.
כמו כן, קיימת עלייה במעורבות הכסף בפוליטיקה.
אוליגרכים עשירים ותאגידים רב לאומיים תורמים סכומי כסף גדולים למועמדים ולמפלגות, מה שמעלה חשש לגבי השפעתם הלא-מוצהרת על מקבלי ההחלטות.
השלכות המשבר הזה רחבות היקף.
האמון המופחת בשלטון מוביל לאדישות אזרחית, שיעורי הצבעה נמוכים וגדילת פערים חברתיים.
הפוליטיקה המפלגתית המתוחה מקשה על קבלת החלטות מורכבות ומונעת שיתוף פעולה בין-מפלגתי.
כדי להתמודד עם המשבר, יש צורך ברפורמות משמעותיות.
יש להגביל את השפעת הכסף בפוליטיקה, לחזק את הנורמות האתיות ולהעצים את מערכות הבחירות והתקשורת.
יש גם לקדם חינוך אזרחי כדי לצייד אזרחים במידע וביכולות הקריטיות הדרושות להשתתפות משמעותית בפוליטיקה.
לבסוף, המשבר הפוליטי הוא תזכורת חשובה לצורך בשיח אזרחי מכבד.
על פוליטיקאים, בוחרים ואמצעי תקשורת כאחד לקדם תרבות של דיון פורה, ללא קשר להסכמות או חילוקי דעות.
רק באמצעות שיתוף פעולה והבנה נוכל לשקם את אמון הציבור בדמוקרטיה שלנו ולבנות עתיד פוליטי בר קיימא.