האם עידן הסייבר משנה את הגדרת הביטחון הלאומי
ביטחון לאומי בעידן הסייברבעידן הנוכחי, צבאות אינם ניצבים עוד בשדות קרב בלבד. זירות קרב חדשות נוצרו במרחב הקיברנטי, שם מלחמות מתנהלות דרך מחשבים ורשתות.איומי סייבר מהווים סכנה גדולה לביטחון הלאומי. האקרים ועברייני סייבר מסוגלים לפגוע בתשתיות קריטיות, כגון רשתות חשמל, תקשורת ובנקאות. הם יכולים לגנוב מידע רגיש, לנטרל מערכות הגנה ו persino להשפיע על תוצאות הבחירות.אחת האירועים הבולטים בתחום זה התרחש בשנת 2010, כאשר תולעת המחשב סטוקסנט תקפה את מתקני הגרעין האיראניים. תולעת זו גרמה נזק משמעותי למס centrifuges להעשרת אורניום, ועיכבה משמעותית את תוכנית הגרעין של איראן. אירוע זה הדגיש את הכוח ההרסני של התקפות סייבר ברמה מדינתית.ממשלות ברחבי העולם מודעות היטב לאיום זה ונוקטות צעדים להגנה על מערכותיהם הקריטיות. הן מקימות סוכנויות אבטחת סייבר ומפתחות אסטרטגיות הגנה מתאימות.אולם, ההגנה מפני איומי סייבר היא משימה מורכבת ומאתגרת מתמשכת. ההאקרים משכללים כל הזמן את שיטותיהם, ומפתחים ווקטורים חדשים לתקיפה.לפיכך, לצד הגנה חזקה, מדינות חייבות גם לפתח יכולות תקיפה בסייבר כדי להתמודד עם איומים. כלים אלה יכולים לשמש לסיכול התקפות, הטלת עונשים על תוקפים ואיסוף מודיעין.הקמת כוחות סייבר של צבאות היא חלק מכריע באסטרטגיית הביטחון הלאומי. כוחות אלה מאומנים לבצע פעולות התקפיות והגנתיות בסייבר. הם מצוידים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר ויכולים לפעול בתיאום עם שירותי מודיעין וגופים ממשלתיים אחרים.איומי הסייבר ימשיכו להתפתח ולהיוות אתגר עיקרי לביטחון הלאומי. ממשלות ומדינות חייבות להמשיך להשקיע באבטחת סייבר, לפתח יכולות התקפה ובניית כוחות סייבר מיומנים על מנת להתמודד עם סכנות אלה בצורה יעילה.