ההנצחה ככלי לביטחון לאומי סולמות הקורבן והמאבק
בצילה הארוך של המלחמה: הנצחת זכרם של הנופלים ככלי לביטחון לאומיבשדה הקרב העקוב מדם של העימות המזוין, אובדן חיי אדם הוא המחיר הנוראי של הניצחון. מאחורי כל מספר סידורי בבקו"ם מסתתר אדם עם תקוות, חלומות ומשפחה. הנצחת זכרם של הנופלים אינה רק חובה מוסרית, אלא גם כלי חיוני להשגת ביטחון לאומי.הנצחה משרתת מטרות מרובות: ראשית, היא מכירה ומכבדת את הקורבנות שהקריבו חיילינו. שנית, היא נותנת למשפחות השכולות את ההזדמנות לכבד את יקיריהן ולמצוא נחמה בזיכרון. שלישית, היא מעבירה את המורשת של גבורת הנופלים לדורות הבאים, ומבטיחה שההקרבה שלהם לא תשכח.יתרה מכך, הנצחה תורמת לביטחון הלאומי בכך שהיא מתחזקת את הרצון הציבורי להגן על המדינה. אזרחים שמוצאים עצמם מזדהים עם גורלם של הנופלים, מבינים את ההשלכות של עמידתם האיתנה מול האויב. כתוצאה מכך, הם נוטים יותר לתמוך במאמצי הגנה ולדחות איומים על ביטחון המדינה.לדוגמה, בישראל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה הוא יום קדוש בו האומה כולה עוצרת לרגע כדי לזכור את בניה ובנותיה שנפלו. הטקסים והאירועים ביום זה מספקים לאזרחים תזכורת מוחשית להקרבת הנופלים וביצירת תחושת סולידריות לאומית.לא פחות חשוב, הנצחה יכולה לשמש ככלי פסיכולוגי נגד האויב. היא משדרת מסר חזק על נחישותה של האומה להגיב לאגרסיביות ועל נכונותה לשלם את המחיר הגבוה ביותר כדי להגן על ריבונותה. הדבר מרתיע את האויבים הפוטנציאליים מלהתחיל בעימותים מזוינים.לסיכום, הנצחת זכרם של הנופלים היא יותר מאשר מחווה רגשית. היא מהווה כלי חיוני לביטחון הלאומי בכך שהיא מחזקת את הרצון הציבורי להגן על המדינה, מציגה מסר של נחישות מול האויב ומבטיחה שהקרבתם של הנופלים לא תישכח. בהכרה וכבוד לזכרם, אנו לא רק מכבדים את גבורתם אלא גם מבטיחים את טובת המדינה שאליה הקריבו את חייהם.