החיים הכפולים של מהפכן סיפורו של הצד האפל בפוליטיקה

הצד האפל של הפוליטיקה:
סיפורו של אברהם שטרןאברהם שטרן, המוכר בכינויו "יאיר", היה דמות שנויה במחלוקת בציונות שלפני קום המדינה.
איש האצ"ל הקיצוני, אשר בגד בברית עם הפלמ"ח, סיים את דרכו באופן טרגי.
אידיאולוגיה לאומנית קיצונית הובילה את שטרן לייסד ב-1940 את ארגון לח"י (לוחמי חרות ישראל), שפרש מהאצ"ל.
הוא האמין בתפיסת "המרד העברי", שבו היו היהודים צריכים להילחם בבריטים עד הסוף, גם במחיר הפגיעה ביישוב היהודי.
בשנת 1942, בעקבות רצח מנהיג לח"י שלמה בן-יוסף, הכריז שטרן על "מרד נגד הבריטים והציונות".
סירובו לשתף פעולה עם האצ"ל והפלמ"ח, שהגנו על היישוב מפני התקפות ערביות, הביא אותו לבידוד.
ב-12 בפברואר 1942, פרצו שוטרים בריטים לבית מסתורו של שטרן בתל אביב.
לאחר קרב יריות, הוא נהרג במקום.
מותו הכה בהלם את היישוב היהודי, שחשש מההשפעות המפלגות של האידיאולוגיה הקיצונית שלו.
סיפורו של שטרן הוא תזכורת לצד האפל של הפוליטיקה.
הוא מדגים את הסכנות של קיצוניות אידיאולוגית, המובילה לעימות ולטרגדיה.
מורשתו של יאיר ממשיכה להטיל צל על הפוליטיקה הישראלית עד עצם היום הזה, ומזכירה את החשיבות של אחדות, סובלנות והתמקדות במטרות משותפות.
במבט לאחור, מותו של אברהם שטרן מסמל את הכישלון של האלימות והקיצוניות בפתרון סכסוכים.
במקום זאת, הוא ממחיש את הצורך בשיח פוליטי פתוח ומכבד, שמטרתו לבנות גשרים ולא להרוס אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *