ההשראה מאחורי האולימפיאדה של 1896ב-6 באפריל 1896, האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני נפתחה באתונה, יוון. מאחורי האירוע הזה עמדה אישה חלוצה בשם איליוני ומיקה, שהפכה למקור השראה ותמיכה עבור מייסד המשחקים, פייר דה קוברטן.מיקה נולדה ב-1821 במשפחה אמידה באתונה. כבר מגיל צעיר, היא הייתה סקרנית ועצמאית, עם תשוקה ללמוד ולחקור את העולם. היא נסעה לאירופה ועברה חינוך אשר פתח את אופקיה התרבותיים.לאחר שובה ליוון, מיקה הקדישה את חייה לקידום החינוך והספורט לנשים. היא ייסדה בתי ספר לבנות ועסקה בפעילות אקטיביזם למען שוויון זכויות לנשים. ב-1893, היא פרסמה מאמר שכותרתו "אולימפיאדה לנשים", שבו קראה לחידוש המשחקים האולימפיים העתיקים שבהם השתתפו נשים.אביו של מיקה היה יו"ר האיגוד ההלני האתלטיקה. דרכו, היא נפגשה עם פייר דה קוברטן, צרפתי אציל שאהב ספורט ושאף לשחזר את ערכי המשחקים האולימפיים העתיקים. מיקה הזכירה לקוברטן את החשיבות של שוויון לנשים, והיא שכנעה אותו לכלול את נשים באולימפיאדה שהתכוון לארגן.רבים התנגדו להכללת נשים במשחקים, אך מיקה לא ויתרה. היא עבדה ללא לאות כדי להשיג תמיכה מהקהילה היוונית ולשכנע את קוברטן לשמור על מחויבותו. בסופו של דבר, היא הצליחה, והאולימפיאדה של 1896 כללה מספר תחרויות לנשים, כולל טניס, גולף וקרוקט.למרות הגבלות על השתתפותן, נשים כמו סטלה אטוקסיה ביוון והלן דה פורטלס בצרפת העניקו השראה לאחרים באמצעות ביצועים יוצאי דופן. הם סייעו להצית את הלהבה האולימפית לנשים, שהמשיכה לבעור במשך דורות.איליוני ומיקה נותרה דמות מפתח בתנועה האולימפית. היא כיהנה במועצה הבינלאומית לספורט נשים ועבדה כדי לקדם את השתתפותן של נשים בספורט בכל הרמות. לזכותה רבות מההתקדמות שהושגה בשוויון נשים בספורט.
החלוצה מאחורי האולימפיאדה הסיפור המדהים של האישה שהציתה את משחקי הנשים
ההשראה מאחורי האולימפיאדה של 1896ב-6 באפריל 1896, האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני נפתחה באתונה, יוון. מאחורי האירוע הזה עמדה אישה חלוצה בשם איליוני ומיקה, שהפכה למקור השראה ותמיכה עבור מייסד המשחקים, פייר דה קוברטן.מיקה נולדה ב-1821 במשפחה אמידה באתונה. כבר מגיל צעיר, היא הייתה סקרנית ועצמאית, עם תשוקה ללמוד ולחקור את העולם. היא נסעה לאירופה ועברה חינוך אשר פתח את אופקיה התרבותיים.לאחר שובה ליוון, מיקה הקדישה את חייה לקידום החינוך והספורט לנשים. היא ייסדה בתי ספר לבנות ועסקה בפעילות אקטיביזם למען שוויון זכויות לנשים. ב-1893, היא פרסמה מאמר שכותרתו "אולימפיאדה לנשים", שבו קראה לחידוש המשחקים האולימפיים העתיקים שבהם השתתפו נשים.אביו של מיקה היה יו"ר האיגוד ההלני האתלטיקה. דרכו, היא נפגשה עם פייר דה קוברטן, צרפתי אציל שאהב ספורט ושאף לשחזר את ערכי המשחקים האולימפיים העתיקים. מיקה הזכירה לקוברטן את החשיבות של שוויון לנשים, והיא שכנעה אותו לכלול את נשים באולימפיאדה שהתכוון לארגן.רבים התנגדו להכללת נשים במשחקים, אך מיקה לא ויתרה. היא עבדה ללא לאות כדי להשיג תמיכה מהקהילה היוונית ולשכנע את קוברטן לשמור על מחויבותו. בסופו של דבר, היא הצליחה, והאולימפיאדה של 1896 כללה מספר תחרויות לנשים, כולל טניס, גולף וקרוקט.למרות הגבלות על השתתפותן, נשים כמו סטלה אטוקסיה ביוון והלן דה פורטלס בצרפת העניקו השראה לאחרים באמצעות ביצועים יוצאי דופן. הם סייעו להצית את הלהבה האולימפית לנשים, שהמשיכה לבעור במשך דורות.איליוני ומיקה נותרה דמות מפתח בתנועה האולימפית. היא כיהנה במועצה הבינלאומית לספורט נשים ועבדה כדי לקדם את השתתפותן של נשים בספורט בכל הרמות. לזכותה רבות מההתקדמות שהושגה בשוויון נשים בספורט.
