ג'וסיפ סטלין: הטרגיקומדיה הכלכליתיוסיף סטלין, מנהיגה של ברית המועצות משנת 1924 ועד מותו בשנת 1953, נודע במדיניותו הכלכלית האידאולוגית והבלתי מציאותית.בשנת 1928, השיק סטלין את תוכנית החומש הראשונה שלו, ששמה דגש על פיתוח תעשייתי מהיר. התוכנית התבססה על הקולקטיביזציה הכפויה של החקלאות, שנועדה לספק מזון לעיר ולממן את התעשייה.הקולקטיביזציה הייתה אסון. איכרים התנגדו לרעיון לתרום את אדמתם וקצירם לקולחוזים (חוות קולקטיביות). כתוצאה מכך התרחש רעב המונים באוקראינה, הידוע בשם הולוגודומור, שבו מתו מיליוני אנשים.במקביל, המרדף של סטלין אחר תעשייה כבדה עלה בחיי תושבי הערים. תנאי העבודה היו אכזריים, השכר היה נמוך ורמת החיים נפלה. סחורות צריכה בסיסיות, כמו מזון ובגדים, היו נדירות.במטרה לעורר את החדשנות, הציג סטלין מערכת של פרסים ועונשים. מהנדסים מדענים וויזמים תוגמלו על הישגיהם, אך נענשו בחומרה על כישלונות. מערכת זו הובילה לרמאות ולסילוף נתונים, שכן אנשים חששו מפני ההשלכות של אי-עמידה ביעדים.הכלכלה הסובייטית תחת סטלין הייתה מקרה קלאסי של תכנון מרכזי כושל. המיקוד האידאולוגי בהתעצמות התעשייתית על חשבון צרכי האזרחים הוביל לטרגיקומדיה של הישגים מפוקפקים וסבל אנושי עצום.המורשת הכלכלית של סטלין ממשיכה להדהד ברוסיה. המדינה עדיין נאבקת עם חוסר יעילות, שחיתות וכלכלת מוכוונת מדינה. שיעורי התעסוקה נמוכים, והפער בין העשירים לעניים הוא גדול.באופן אירוני, האסטרטגיות המטופשות של סטלין גם סללו את הדרך למעורבותה של רוסיה במלחמה הקרה. הצורך במוצרי צריכה מערביים, שהיו נדירים בברית המועצות, זירז את התפשטותה של הקומוניזם למזרח אירופה.לסיכום, ג'וסיפ סטלין היה דוגמה מרתקת לנזקים של תכנון כלכלי כושל שמונע על ידי אידיאולוגיה. הניסיון שלו להפוך את ברית המועצות למעצמת על תעשייתית הוביל לסבל עצום לתושביה והותיר מורשת כלכלית ממושכת.
הטרגדיה הכלכלית של ג'וסיף סטלין כישלון מונומנטלי שחישל את ההיסטוריה
ג'וסיפ סטלין: הטרגיקומדיה הכלכליתיוסיף סטלין, מנהיגה של ברית המועצות משנת 1924 ועד מותו בשנת 1953, נודע במדיניותו הכלכלית האידאולוגית והבלתי מציאותית.בשנת 1928, השיק סטלין את תוכנית החומש הראשונה שלו, ששמה דגש על פיתוח תעשייתי מהיר. התוכנית התבססה על הקולקטיביזציה הכפויה של החקלאות, שנועדה לספק מזון לעיר ולממן את התעשייה.הקולקטיביזציה הייתה אסון. איכרים התנגדו לרעיון לתרום את אדמתם וקצירם לקולחוזים (חוות קולקטיביות). כתוצאה מכך התרחש רעב המונים באוקראינה, הידוע בשם הולוגודומור, שבו מתו מיליוני אנשים.במקביל, המרדף של סטלין אחר תעשייה כבדה עלה בחיי תושבי הערים. תנאי העבודה היו אכזריים, השכר היה נמוך ורמת החיים נפלה. סחורות צריכה בסיסיות, כמו מזון ובגדים, היו נדירות.במטרה לעורר את החדשנות, הציג סטלין מערכת של פרסים ועונשים. מהנדסים מדענים וויזמים תוגמלו על הישגיהם, אך נענשו בחומרה על כישלונות. מערכת זו הובילה לרמאות ולסילוף נתונים, שכן אנשים חששו מפני ההשלכות של אי-עמידה ביעדים.הכלכלה הסובייטית תחת סטלין הייתה מקרה קלאסי של תכנון מרכזי כושל. המיקוד האידאולוגי בהתעצמות התעשייתית על חשבון צרכי האזרחים הוביל לטרגיקומדיה של הישגים מפוקפקים וסבל אנושי עצום.המורשת הכלכלית של סטלין ממשיכה להדהד ברוסיה. המדינה עדיין נאבקת עם חוסר יעילות, שחיתות וכלכלת מוכוונת מדינה. שיעורי התעסוקה נמוכים, והפער בין העשירים לעניים הוא גדול.באופן אירוני, האסטרטגיות המטופשות של סטלין גם סללו את הדרך למעורבותה של רוסיה במלחמה הקרה. הצורך במוצרי צריכה מערביים, שהיו נדירים בברית המועצות, זירז את התפשטותה של הקומוניזם למזרח אירופה.לסיכום, ג'וסיפ סטלין היה דוגמה מרתקת לנזקים של תכנון כלכלי כושל שמונע על ידי אידיאולוגיה. הניסיון שלו להפוך את ברית המועצות למעצמת על תעשייתית הוביל לסבל עצום לתושביה והותיר מורשת כלכלית ממושכת.
