אדאם סמית' והיד הנעלמהאדאם סמית', הידוע כאבי הכלכלה המודרנית, פרסם ב-1776 את יצירתו המונומנטלית "עושר העמים", אשר עיצבה עמוקות את חשיבתנו על כלכלה. אחד המושגים המרכזיים בספר הוא "היד הנעלמה".היד הנעלמהסמית' טען כי כאשר יחידים פועלים על פי האינטרס העצמי שלהם, כוחות השוק מסתדרים באופן טבעי לטובת החברה כולה. כפי שאמר סמית', "לא מתאוות סוחר הבירה לא לטובת הכלל, אלא לאינטרס העצמי שלו. ומתוך פסילה זו הוא מונה, כמו ביד נעלמה, לתרום לרווחתה של החברה."במילים אחרות, כאשר יצרנים צורכים מוצרים ושירותים כדי למקסם את הרווחים שלהם, הם מייצרים ומספקים באופן שאינו יזום את מה שהחברה זקוקה לו. לדוגמה, יצרן טלוויזיות שמייצר טלוויזיות עושה זאת כדי להרוויח כסף. עם זאת, על ידי אספקת טלוויזיות, הם גם מספקים מוצר שצרכנים רוצים ומעריכים.ביקורת והשפעההתיאוריה של סמית' ספגה ביקורת מאז שפורסמה. מבקרים טוענים שהיד הנעלמה עשויה להיכשל בשווקים שאינם תחרותיים, או כאשר אינטרסים פרטיים אינם תואמים את טובת הכלל.למרות הביקורת, הרעיון של היד הנעלמה ממשיך להשפיע על חשיבתנו על כלכלה. זהו יסוד לכלכלת שוק חופשי, ושחקנים בשוק עדיין מסתמכים על התיאוריה כאשר מקבלים החלטות.רלוונטיות עכשוויתהתיאוריה של סמית' רלוונטית כיום כפי שהייתה לפני מאות שנים. תיאורית היד הנעלמה ממשיכה לעורר ויכוח על התפקיד הראוי של הממשלה בכלכלה.כלכלנים ליברטריאניים טוענים כי הממשלה צריכה להתערב בשוק כמה שפחות, ואפשרה ליד הנעלמה לפעול. לעומת זאת, כלכלנים קיינסיאניים מאמינים כי ההתערבות הממשלתית יכולה להיות הכרחית לעתים לתיקון כישלונות שוק ולסיוע לכלכלה לצמוח.הדיון על תפקיד הממשלה בניהול כלכלה סביר להניח שימשיך במשך שנים רבות. עם זאת, תיאוריית היד הנעלמה של סמית' תישאר נקודת מוצא חשובה לדיונים אלו.
היד הנעלמה כיצד האינטרס העצמי יוצר צמיחה כלכלית
אדאם סמית' והיד הנעלמהאדאם סמית', הידוע כאבי הכלכלה המודרנית, פרסם ב-1776 את יצירתו המונומנטלית "עושר העמים", אשר עיצבה עמוקות את חשיבתנו על כלכלה. אחד המושגים המרכזיים בספר הוא "היד הנעלמה".היד הנעלמהסמית' טען כי כאשר יחידים פועלים על פי האינטרס העצמי שלהם, כוחות השוק מסתדרים באופן טבעי לטובת החברה כולה. כפי שאמר סמית', "לא מתאוות סוחר הבירה לא לטובת הכלל, אלא לאינטרס העצמי שלו. ומתוך פסילה זו הוא מונה, כמו ביד נעלמה, לתרום לרווחתה של החברה."במילים אחרות, כאשר יצרנים צורכים מוצרים ושירותים כדי למקסם את הרווחים שלהם, הם מייצרים ומספקים באופן שאינו יזום את מה שהחברה זקוקה לו. לדוגמה, יצרן טלוויזיות שמייצר טלוויזיות עושה זאת כדי להרוויח כסף. עם זאת, על ידי אספקת טלוויזיות, הם גם מספקים מוצר שצרכנים רוצים ומעריכים.ביקורת והשפעההתיאוריה של סמית' ספגה ביקורת מאז שפורסמה. מבקרים טוענים שהיד הנעלמה עשויה להיכשל בשווקים שאינם תחרותיים, או כאשר אינטרסים פרטיים אינם תואמים את טובת הכלל.למרות הביקורת, הרעיון של היד הנעלמה ממשיך להשפיע על חשיבתנו על כלכלה. זהו יסוד לכלכלת שוק חופשי, ושחקנים בשוק עדיין מסתמכים על התיאוריה כאשר מקבלים החלטות.רלוונטיות עכשוויתהתיאוריה של סמית' רלוונטית כיום כפי שהייתה לפני מאות שנים. תיאורית היד הנעלמה ממשיכה לעורר ויכוח על התפקיד הראוי של הממשלה בכלכלה.כלכלנים ליברטריאניים טוענים כי הממשלה צריכה להתערב בשוק כמה שפחות, ואפשרה ליד הנעלמה לפעול. לעומת זאת, כלכלנים קיינסיאניים מאמינים כי ההתערבות הממשלתית יכולה להיות הכרחית לעתים לתיקון כישלונות שוק ולסיוע לכלכלה לצמוח.הדיון על תפקיד הממשלה בניהול כלכלה סביר להניח שימשיך במשך שנים רבות. עם זאת, תיאוריית היד הנעלמה של סמית' תישאר נקודת מוצא חשובה לדיונים אלו.
