הכישלון הנסתר כיצד הכתיבה הנאו-ליברלית שיבשה את הכלכלה שלנו

הכישלון של הכלכלה הנאו-ליברליתהכלכלה הנאו-ליברלית, הדומיננטית במדיניות הכלכלית מאז שנות ה-70, מושתתת על העיקרון שתחרות חופשית ושוק לא מפוקח יובילו לתוצאות כלכליות אופטימליות.
עם זאת, חוסר היציבות הכלכלי והאי שוויון המתרחב בעשורים האחרונים העלו שאלות חמורות לגבי יעילותה של תפיסה זו.
אחד הכישלונים העיקריים של הכלכלה הנאו-ליברלית הוא אי יכולתה להתמודד עם ריכוז הכוח בידי מעט תאגידים ענקיים.
ללא רגולציה אפקטיבית, חברות אלה צברו עוצמה עצומה, והובילו להתחרות מופחתת, מחירים גבוהים יותר ושכר נמוך יותר.
כישלון נוסף הוא העדפה לתכנון כלכלי קצר טווח על פני יציבות כלכלית לטווח ארוך.
דוגמה לכך היא התמריצים הפיננסיים שניתנו לתעשיית המשכנתאות לפני המשבר הפיננסי ב-2008.
מגמה זו הובילה לסיכון מוסרי ולבועה כלכלית אשר קרסו בסופו של דבר והובילו למשבר כלכלי עולמי.
אי השוויון ההולך וגדל הוא גם אינדיקטור לכישלונה של הכלכלה הנאו-ליברלית.
בעוד שהעושר הצטבר בידי העשירים ביותר, השכר של מרבית האוכלוסייה נשאר עומד במקום או אף ירד.
זהו סימן לחלוקת עושר לא הוגנת ולצמצום הניעות החברתית.
בעוד שמדינות רבות אימצו מדיניות נאו-ליברלית, רק מעטות זכו להצלחה כלכלית משמעותית.
במקרים רבים, אימוץ עקרונות אלה הוביל לסטגנציה כלכלית, לאבטלה גבוהה ולחוב לאומי הולך וגדל.
בעקבות הכישלונות הללו, גוברת הקריאה לאלטרנטיבות לכלכלה הנאו-ליברלית.
יוזמות אלו כוללות את חיזוק הרגולציה, ההשקעה בשירותים ציבוריים והדגשת יציבות כלכלית לטווח ארוך.
רק באמצעות חיפוש גישות חדשות נוכל ליצור כלכלה שתיטיב עם כלל האוכלוסייה ותבטיח צמיחה כלכלית בר-קיימא.