כלכלת ג'ון מיינרד קיינס בראי המיתון הגדולג'ון מיינרד קיינס היה כלכלן בריטי משפיע שפיתח תיאוריה כלכלית מרכזית בשנות ה-30 של המאה ה-20, שהשפיעה באופן משמעותי על מדיניות הממשלה בתקופת המיתון הגדול.תיאוריית קיינס הציעה שביקוש מצרפי, כלומר סכום ההוצאות של צרכנים, עסקים וזרים, הוא הגורם העיקרי הקובע את התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג). במהלך מיתון, כאשר הביקוש יורד, עסקים מורידים ייצור ופוטרים עובדים, וכך יוצרים מעגל קסמים של צמצום ביקוש וירידה כלכלית.כדי להתמודד עם המיתון, קיינס טען שממשלות צריכות להשתמש ב"מדיניות פיסקלית מרחיבה", כלומר הגדלת הוצאות הממשלה או הפחתת מיסים, כדי להגדיל את הביקוש הצרפי. הוצאות אלה ייצרו עבודות ויעודדו צריכה, וכך יחזירו את הכלכלה לצמיחה.התיאוריה של קיינס אומצה על ידי ממשלת ארצות הברית בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בתוכנית "העסקה החדשה". תוכנית זו כללה הוצאות ממשלתיות נרחבות על פרויקטים של תשתיות, סעד לאבטלה וביטוח לאומי.תוכנית העסקה החדשה סייעה לייצב את הכלכלה האמריקאית ולהאיץ את ההתאוששות מהמיתון הגדול. עם זאת, היא גם הגדילה את החוב הלאומי האמריקאי באופן משמעותי ויצרה ויכוח מתמשך על תפקידה של הממשלה בכלכלה.התיאוריה הכלכלית של קיינס נשארת רלוונטית גם במיתונים כלכליים מאוחרים יותר. בתקופת המשבר הפיננסי העולמי של 2008, ממשלות רבות ברחבי העולם נקטו בצעדים של מדיניות פיסקלית מרחיבה בהשראת רעיונותיו של קיינס.לסיכום, ג'ון מיינרד קיינס היה כלכלן משפיע ששיתף תיאוריה על הכוח של הביקוש הצרפי בהנעת הצמיחה הכלכלית. תיאוריה זו שימשה כבסיס למדיניות הממשלה בתקופת המיתון הגדול וסייעה לעצב את מדיניות הכלכלה הקיינסיאנית עד היום.
הכלכלה של קיינס המפתח להתמודדות עם המיתון הגדול והמשברים הכלכליים העתידיים
כלכלת ג'ון מיינרד קיינס בראי המיתון הגדולג'ון מיינרד קיינס היה כלכלן בריטי משפיע שפיתח תיאוריה כלכלית מרכזית בשנות ה-30 של המאה ה-20, שהשפיעה באופן משמעותי על מדיניות הממשלה בתקופת המיתון הגדול.תיאוריית קיינס הציעה שביקוש מצרפי, כלומר סכום ההוצאות של צרכנים, עסקים וזרים, הוא הגורם העיקרי הקובע את התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג). במהלך מיתון, כאשר הביקוש יורד, עסקים מורידים ייצור ופוטרים עובדים, וכך יוצרים מעגל קסמים של צמצום ביקוש וירידה כלכלית.כדי להתמודד עם המיתון, קיינס טען שממשלות צריכות להשתמש ב"מדיניות פיסקלית מרחיבה", כלומר הגדלת הוצאות הממשלה או הפחתת מיסים, כדי להגדיל את הביקוש הצרפי. הוצאות אלה ייצרו עבודות ויעודדו צריכה, וכך יחזירו את הכלכלה לצמיחה.התיאוריה של קיינס אומצה על ידי ממשלת ארצות הברית בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בתוכנית "העסקה החדשה". תוכנית זו כללה הוצאות ממשלתיות נרחבות על פרויקטים של תשתיות, סעד לאבטלה וביטוח לאומי.תוכנית העסקה החדשה סייעה לייצב את הכלכלה האמריקאית ולהאיץ את ההתאוששות מהמיתון הגדול. עם זאת, היא גם הגדילה את החוב הלאומי האמריקאי באופן משמעותי ויצרה ויכוח מתמשך על תפקידה של הממשלה בכלכלה.התיאוריה הכלכלית של קיינס נשארת רלוונטית גם במיתונים כלכליים מאוחרים יותר. בתקופת המשבר הפיננסי העולמי של 2008, ממשלות רבות ברחבי העולם נקטו בצעדים של מדיניות פיסקלית מרחיבה בהשראת רעיונותיו של קיינס.לסיכום, ג'ון מיינרד קיינס היה כלכלן משפיע ששיתף תיאוריה על הכוח של הביקוש הצרפי בהנעת הצמיחה הכלכלית. תיאוריה זו שימשה כבסיס למדיניות הממשלה בתקופת המיתון הגדול וסייעה לעצב את מדיניות הכלכלה הקיינסיאנית עד היום.
