המלכודת האפלה של פוליטיקת הזהות כיצד היא מפלגת אותנו ומה ניתן לעשות כדי לרפא את הקרע בציבור
הפוליטיקה של זהות וקיטוב חברתיבשני העשורים האחרונים, הפכה הפוליטיקה של הזהות לנושא מרכזי בשיח הציבורי. מושג זה מתייחס לאמונה שזהות קבוצתית משפיעה בעוצמה על נקודת המבט הפוליטית של האדם.בעוד שפוליטיקה של זהות יכולה לקדם הכלה והכרה בקבוצות מודרות, היא גם מואשמת בתרומה לקיטוב חברתי. כאשר אנשים מסתמכים על זהותם הקבוצתית כדי להגדיר את עמדותיהם, הם הופכים פחות פתוחים לרעיונות שמאתגרים את תפיסת עולמם.דוגמה בולטת לכך היא עלייתם של פוליטיקאים פופוליסטים, המנצלים את הפחדים והמצוקות של קבוצות זהות ספציפיות. על ידי ציון קבוצות זרות כשעירים לעזאזל, הם מקצינים את ההבדלים ודוחפים את société אל עבר כיוון של קיטוב.יתרה מכך, פוליטיקה של זהות יכולה להוביל לתרבות של פוליטיקה של קורבנות, שבה קבוצות מתחרות על סטטוס זה. זה יכול לגרום לתקיעת שיח ומחלוקות נעדרי פרודוקטיביות.כדי להתגבר על הקיטוב ההולך וגובר, עלינו לאמץ גישה כוללנית ולאומית יותר. אנחנו צריכים להכיר בגיוון החברתי שלנו, אך בו זמנית לחפש דרכים לבנות קהילות מגובשות המבוססות על ערכים משותפים.אחד הצעדים החשובים הוא לפתח עיתונות אחראית, שיכולה להציג מגוון נקודות מבט ולהקדם דו-שיח מכבד. מנהיגים פוליטיים צריכים גם לעודד שיח מכליל ולוודא שקבוצות פגיעות מרגישות שהן מיוצגות.לבסוף, חינוך והסברה חיוניים. עלינו ללמד את הדור הצעיר על הסכנות של קיטוב ולטפח כבוד להבדלים. על ידי עבודה יחד, אנו יכולים ליצור חברה סובלנית ומכילה zaidi, שבה הדיון הפוליטי יתבסס על רעיונות ולא על זהות קבוצתית.