המעגל המגן הישראלי כיפת ברזל, מגן השמיים מפני איומים אוויריים

כיפת ברזל:
מגן שמיים ישראליכיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית מתקדמת שפותחה על ידי התעשייה האווירית לישראל (IAI).
המערכת נועדה ליירט ולנטרל רקטות, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים (UAVs) בטווחים של עד 70 ק"מ.
כיפת ברזל הפכה לחלק חיוני מהגנתה של ישראל מפני איומים אוויריים, ובמיוחד מפני רקטות שנורו לעבר שטחה מעזה.
פיתוחה של כיפת ברזל החל ב-2005 בעקבות התגברות ירי הרקטות על דרום ישראל.
המערכת הוכרזה לראשונה כמבצעית ב-2011.
מאז, יירטה כיפת ברזל אלפי רקטות ומצילה אינספור חיים.
כיפת ברזל מורכבת ממכ"ם שזיהוי מטרות, מערכת בקרה, ויורטי טילים "טמפ 3".
המכ"ם סורק את השמיים בחיפוש אחר מטרות נכנסות.
כאשר מטרה מזוהה, מערכת הבקרה מחשבת את מסלולה ומתעדפת יירוטים.
יורטי הטילים טמפ 3 מופעלים ומיירטים את המטרות ביעילות גבוהה.
עוצמתה של כיפת ברזל מתבטאת ביכולתה להבחין בין מטרות לגיטימיות לבין מטרות מזיקות.
זה חיוני במיוחד באזורים מאוכלסים, שכן הירי הבלתי מבחין עלול לגרום לנפגעים אזרחיים.
בנוסף לתפקידה הגנתי, לכיפת ברזל היו גם השפעות חיוביות אחרות על ביטחונה של ישראל.
על ידי הפחתת איום הרקטות, המערכת סיפקה לתושבי הדרום תחושת ביטחון גדולה יותר והגבילה את הפגיעה הכלכלית כתוצאה מירי הרקטות.
עם זאת, זה חשוב לזכור שכיפת ברזל היא לא פתרון קסם.
כיסוי המערכת מוגבל, ורקטות שנורות מזוויות מסוימות או מטווחים רחוקים יותר עלולות להתחמק מיירט.
בנוסף, תחזוקה ותפעול כיפת ברזל דורשים משאבים משמעותיים.
למרות מגבלותיה, כיפת ברזל נותרה מערכת הגנה אווירית מרכזית ויעילה.
זה סיפק הגנה קריטית לישראל וסייע למנוע עשרות נפגעים אזרחיים.
בעוד שהסכסוך הישראלי-פלסטיני ממשיך, כיפת ברזל צפויה להמשיך ולמלא תפקיד מרכזי בשמירה על ביטחונה של ישראל.