המקרה המטריד של דריוס רואץ' ראיות מפוקפקות, סודות אפלים וצדק מעורר מחלוקת

משפטו של דריוס רואץ':
נקודות מפתח במקרה רצח שלא נפתרבשנת 2009, דריוס רואץ' הורשע ברצח של רקש בראון, ילד בן 11, והוטל עליו עונש מוות.
המקרה עורר עניין ציבורי נרחב עקב טבעו האכזרי של הפשע והראיות הנסיבתיות שהובילו להרשעתו של רואץ'.
ההאשמות נגד רואץ' התבססו על ראיות DNA שנמצאו בזירה וכן על הודאה שלכאורה מסר לחברו לתא.
משרד התובע טען כי רואץ' פיתה את בראון לדירתו, תקף אותו מינית, רצח אותו ועשה איתו מעשים מגונים לאחר המוות.
עם זאת, קו ההגנה של רואץ' הטיל ספק בראיות ה-DNA וטען כי ההודאה הייתה כוזבת.
הם גם הצביעו על העובדה שעד ראייה שהשתתף בשיחה בין רואץ' לחברו לתא טען כי רואץ' מעולם לא הודה ברצח.
המשפט התקיים במשך שבועות והסתיים בהרשעת רואץ'.
הוא נידון למוות, אך ערער בהצלחה על ההרשעה שלו.
במשפט חוזר בשנת 2019, רואץ' הורשע שוב ברצח אך קיבל עונש מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם.
מקרהו של רואץ' נותר שנוי במחלוקת.
תומכיו טוענים כי הוא חף מפשע והורשע שלא כדין עקב גזענות מערכתית ואיכות ירודה של עורכי דין.
המתנגדים טוענים כי הוא פושע אשם שראוי לעונשו.
נקודות מפתח במשפט זה כוללות:
הראיות הנסיבתיות לטובת התביעה ההצבעה של קו ההגנה על חפותו של רואץ' חריגות בהכרעת הדין הראשונית ההתפתחויות האחרונות בערעור ובמשפט החוזר ההשלכות האפשריות של התיק על מקרי עונש מוות אחרים