המחדל הקטסטרופלי של העוול המשפטי בקנדהפרשת דייויד טמפסון היא כתם שחור בעולם המשפט הקנדי, ומדגישה את כישלון המערכת לאבטח צדק אמיתי. דייויד טמפסון, יליד, הורשע בשגגה ב-1984 בגין רצח חברו לחדר, ג'ון סטיבנס.הראיות נגד טמפסון היו בנסיבות כלליות בלבד: הוא היה האחרון שראה את סטיבנס חי, וסימני דם נמצאו בדירתו. למרות חוסר עדויות פורנזיות או עדים מאשימים, טמפסון נמצא אשם ונידון למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה במשך 25 שנים.עם זאת, שנים לאחר מכן התגלו ראיות חדשות שהטילו ספק בלגיטימיות הרשעתו של טמפסון. ב-2007, בדיקת DNA שנערכה על סימני הדם בבירור הוכיחה שאינם שייכים לטמפסון. עדים נוספים התייצבו גם הם, ונתנו אליבי שהפריכו את הקביעה של התביעה כי טמפסון היה הנוכח היחיד בדירה באותו לילה.למרות הראיות החותכות הללו, ממשלת קנדה סירבה לפתוח מחדש את המקרה. טמפסון נאלץ לבלות 28 שנים בכלא על פשע שלא ביצע. הוא שוחרר סופית ב-2012 לאחר עיכובים בלתי נסבלים במערכת המשפט.פרשת טמפסון חושפת את הסדקים העמוקים במערכת הצדק הפלילית. היא מעידה על הצורך בדייקנות, חקירות מעמיקות ורצון עיקש לאמת.לחיים האישיים של טמפסון נגרם הרס כתוצאה מהרשעתו השגויה. הוא איבד שנים מחייו, משפחתו ומוניטין. העוול שנעשה לו בדיונים פורצי דרך, ומדגיש את חשיבות ההגנה על זכויותיהם של נאשמים.ניתן לראות את הפרשה גם כהשתקפות של אפליה מערכתית כלפי ילידים בקנדה. טמפסון היה האדם הילידי ה-18 שזוכה לאחר הרשעה שגויה מאז 1989. זהו תזכורת מוחצת לצורך הדחוף ברפורמה שוויונית של מערכת המשפט הפלילית.פרשת דייויד טמפסון צריכה לשמש אזהרה לכל קנדי, על מנת ליידע את כולם על הסכנות של הרשעות שגויות ועל הצורך במערכת צדק אמיתית.
העוול הקטסטרופלי כיצד פרשת רצח לא פתורה חשפה את המחדל במערכת המשפט הקנדית
המחדל הקטסטרופלי של העוול המשפטי בקנדהפרשת דייויד טמפסון היא כתם שחור בעולם המשפט הקנדי, ומדגישה את כישלון המערכת לאבטח צדק אמיתי. דייויד טמפסון, יליד, הורשע בשגגה ב-1984 בגין רצח חברו לחדר, ג'ון סטיבנס.הראיות נגד טמפסון היו בנסיבות כלליות בלבד: הוא היה האחרון שראה את סטיבנס חי, וסימני דם נמצאו בדירתו. למרות חוסר עדויות פורנזיות או עדים מאשימים, טמפסון נמצא אשם ונידון למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה במשך 25 שנים.עם זאת, שנים לאחר מכן התגלו ראיות חדשות שהטילו ספק בלגיטימיות הרשעתו של טמפסון. ב-2007, בדיקת DNA שנערכה על סימני הדם בבירור הוכיחה שאינם שייכים לטמפסון. עדים נוספים התייצבו גם הם, ונתנו אליבי שהפריכו את הקביעה של התביעה כי טמפסון היה הנוכח היחיד בדירה באותו לילה.למרות הראיות החותכות הללו, ממשלת קנדה סירבה לפתוח מחדש את המקרה. טמפסון נאלץ לבלות 28 שנים בכלא על פשע שלא ביצע. הוא שוחרר סופית ב-2012 לאחר עיכובים בלתי נסבלים במערכת המשפט.פרשת טמפסון חושפת את הסדקים העמוקים במערכת הצדק הפלילית. היא מעידה על הצורך בדייקנות, חקירות מעמיקות ורצון עיקש לאמת.לחיים האישיים של טמפסון נגרם הרס כתוצאה מהרשעתו השגויה. הוא איבד שנים מחייו, משפחתו ומוניטין. העוול שנעשה לו בדיונים פורצי דרך, ומדגיש את חשיבות ההגנה על זכויותיהם של נאשמים.ניתן לראות את הפרשה גם כהשתקפות של אפליה מערכתית כלפי ילידים בקנדה. טמפסון היה האדם הילידי ה-18 שזוכה לאחר הרשעה שגויה מאז 1989. זהו תזכורת מוחצת לצורך הדחוף ברפורמה שוויונית של מערכת המשפט הפלילית.פרשת דייויד טמפסון צריכה לשמש אזהרה לכל קנדי, על מנת ליידע את כולם על הסכנות של הרשעות שגויות ועל הצורך במערכת צדק אמיתית.
