הפוליטיקה האמיתית כוח, שאיפה ומאבק מתמיד

ריאליזם פוליטי:
הבנת פוליטיקה כמאבק כוחריאליזם פוליטי הוא תיאוריה המסבירה את הפוליטיקה דרך פריזמת כוח.
נציגי ריאליזם פוליטי מאמינים שהיחסים בין מדינות וקבוצות פוליטיות הם ביסודם תחרותיים ושכל צד שואף להשיג כוח והשפעה נוספים.
אחד מאבות הריאליזם הפוליטי הוא ניקולו מקיאוולי, שכתב את "הנסיך" במאה ה-16.
מקיאוולי טען שהפוליטיקה היא עולם אכזר בו המטרה מקדשת את האמצעים.
הוא האמין כי שליטים אינם צריכים להיות כבולים למוסר, אלא עליהם לעשות כל מה שהם חייבים כדי לשמר את כוחם.
ריאליסטים מודרניים, כמו הנס מורגנטאו, מאמינים שהפוליטיקה היא ביסודה מאבק בין אינטרסים לאומיים.
הם טוענים שמדינות פועלות מתוך "אינטרס לאומי פוזיטיבי" – הרצון להשיג יותר עוצמה והשפעה.
על פי הריאליזם הפוליטי, העולם הוא מקום אנרכי שבו אין גוף על-מדיני לאכוף את החוק.
כתוצאה מכך, מדינות תופסות האחת את השנייה כאיום פוטנציאלי ומתחרות זו בזו על משאבים ועוצמה.
השלכות הריאליזם הפוליטי הן מרחיקות לכת.
הוא מחזיק כי:
דיפלומטיה ושיתוף פעולה אינם מהימנים כיוון שמדינות תמיד יפעלו תוך שמירה על האינטרסים שלהן.
מלחמה היא כלי לגיטימי להשיג עוצמה והשפעה.
מוסר וערכים אינם משחקים תפקיד בפוליטיקה, רק כוח.
לריאליזם הפוליטי חסרונותיו.
זה עלול להוביל לפוליטיקה של ציניות ואופורטוניזם.
זה יכול גם להצדיק מלחמה ואלימות בשם ה"אינטרס הלאומי".
עם זאת, הריאליזם הפוליטי מספק תובנה חשובה על טבע הפוליטיקה.
הוא מזהיר כי העולם הוא מקום מסוכן ותחרותי, ושמדינות חייבות להיות מוכנות להגן על האינטרסים שלהן.
בין אם מסכימים עם הנחותיו או לא, הריאליזם הפוליטי נשאר תיאוריה משפיעה בפוליטיקה המודרנית.