הפוליטיקה שדה הקרב בו מתנגשים השאיפות והמציאות
פוליטיקה: בין שאיפות האדם לשיקולים האובייקטיבייםהפוליטיקה היא הביטוי למאבק הבלתי נגמר בין השאיפות הסובייקטיביות של האדם ובין השיקולים האובייקטיביים של החברה. בהתנגשות בין רצונות הפרט והאינטרסים המשותפים, הפוליטיקה מתמרנת דרך מסלול מורכב ורב פנים.מצד אחד, פוליטיקאים נבחרים אמורים לייצג את רצון בוחריהם. הם נבחרים על בסיס הבטחותיהם, ולכן עליהם לעמוד בהן כדי לשמור על הלגיטימציה שלהם. זה יכול להביא למדיניות שמטרתה להיענות לדרישות מיידיות, לפעמים על חשבון שיקולים לטווח ארוך יותר.מצד שני, לפוליטיקה יש אחריות לקידום האינטרסים של החברה בכללותה. היא צריכה לבצע בחירות שיתבססו לא רק על רצונות פופולריים אלא גם על ניתוח אובייקטיבי של צרכי המדינה. זה עשוי לדרוש קבלת החלטות קשות, שאינן נפופולריות, אך הכרחיות לרווחה ארוכת הטווח של החברה.המתח הזה הוא מהותי לפוליטיקה בריאה. הוא מונע מדיסקורס חד-צדדי ומבטיח שהחלטות יקבלו על סמך שיקול הולם של כל הגורמים הרלוונטיים. הסכנה טמונה כאשר אחד מן הצדדים הופך דומיננטי. אם השאיפות הסובייקטיביות של האדם זוכה ליותר מדי השפעה, הפוליטיקה עלולה להידרדר לתוך פופוליזם ולמדיניות שנועדה לזכות בתמיכה מיידית. מצד שני, אם השיקולים האובייקטיביים גוברים על הכל, הפוליטיקה עלולה להתייבש וחסרת תקווה, כאשר הממשלה מתעלמת מהבקשות של העם.איזון נכון בין שני האלמנטים הללו חיוני לדמוקרטיה מתפקדת. הפוליטיקה צריכה להתבסס על החברויות הסובייקטיביות של הציבור, אך גם עליה להימנע מלהפוך לכלי לרצונות גחמניים. על ידי התחשבות הן ברצון העם והן בצרכי החברה, הפוליטיקה יכולה לשמש כגורם חיובי לשינוי חברתי ולקידום רווחת האומה.