הפרדוקס המדהים של אשמת החפים מפשע כיצד אנו בוחרים לבגוד בשותפינו על חשבוננו

הפרדוקס של דילמת האסירדילמת האסיר היא משחק תאורטי המשמש כדי להדגים את המתח בין שיתוף פעולה אנוכי לאינטרס עצמי, במיוחד בהקשר של אינטראקציות פליליות.
במשחק, שני חשודים נעצרים בגין פשע.
הם מוחזקים בתאים נפרדים ללא אפשרות לתקשר.
התובע מציע לכל חשוד עסקה:
אם הוא יודה בפשע ויעיד נגד שותפו, הוא יקבל עונש קל יותר.
אם שני החשודים יודהו, שניהם יקבלו עונשים מתונים.
אם אף אחד מהם לא יודה, שניהם יקבלו עונשים חמורים בגין אי שיתוף פעולה.
הפרדוקס טמון בעובדה שכל אסיר פועל מתוך האינטרס העצמי שלו להודות, גם אם שיתוף פעולה יביא לתוצאה טובה יותר לשניהם.
אם אחד האסירים יודה, השני מוטב להודות גם כן כדי לקבל את העונש הקל יותר.
במציאות, דילמת האסיר מייצגת את הקונפליקט בין אינטרס עצמי לשיתוף פעולה חברתי.
בתחום הפלילי, היא מודגמת בנכונותם של פושעים להעיד נגד שותפיהם בתמורה לעונשים מופחתים.
עם זאת, שיתוף פעולה כזה יכול להוביל לתוצאות הרסניות עבור הקהילה כולה, שכן הוא מערער את האמון בתהליך הפלילי ומעודד אי אמון חברתי.
לדילמת האסיר אין פתרון קל.
היא מדגישה את המתח הבלתי נמנע בין הצרכים האישיים לטובת הכלל.
על רשויות אכיפת החוק ומחוקקים למצוא דרכים לאזן בין הצורך לחקור ולרדוף אחר פושעים עם הצורך לשמר אמון חברתי ולקדם שיקום.