הקול שהדהד דרך הדורות סיפורו המרגש של הזמר הפרסי האגדי

הקול שמאחורי הפֵרְדֶההמוסיקה היא שפה אוניברסלית המדברת אל הלב והנשמה.
היא יכולה להביע את מה שמילים לא יכולות, להעלות זיכרונות ולעורר רגשות עזים.
מאחורי כל שיר יש סיפור, לרוב מרגש להפליא, המפיח חיים במילים ולגרום להם להדהד זמן רב לאחר שהצלילים דעכו.
פרדֶה (מֵעֵין פירוט) היא אמנות זִמרה מסורתית פרסית היונקת את השראתה משירת שירה.
היא ידועה בטכניקות הנוגעות והמעוררות רגש שלה, כגון גליסנדו (החלקה בין צלילים), ליבראטו (החזקת צלילים לפרקי זמן ארוכים) ובּאוּרְדוּן (צליל מתמשך).
זמרים מיומנים מבטאים את הפרדֶה בחן רב, מעבירים סיפורים ורגשות מורכבים באמצעות קולותיהם.
אחד הזמרים הגדולים ביותר בזי'אנֵר הפרסי המודרני היה מורטזא חאן נידאווד (1879-1956).
כנער עני, מהר מהר למד נידאווד לשיר ברחובות טהרן, כשהוא מלווה את עצמו בדף.
כישרונו הבלתי רגיל משך את תשומת ליבו של אמן מפורסם שהפך למנטור שלו.
נידאווד הפך במהרה לזמר מוערך, ידוע בהשלטת הקול שלו, הפרשנות המרגשת שלו והאינטנסיביות הרגשית שהשקיע בכל הופעה.
פרדֶה של נידאווד היה ביטוי עמוק לשאיפות ותלאות העם האיראני.
שיריו סיפרו סיפורים על אהבה, אובדן וגאווה לאומית, ומילותיו נגעו עמוקות בלב המאזינים.
הוא הפך לאייקון לאומי, סמל לתרבות ולרוח העם האיראני.
מורשתו של נידאווד ממשיכה לחיות היום, מעוררת זמרים עכשוויים וקהלי מאזינים כאחד.
הזמרה שלו היא תזכורת עוצמתית כיצד המוסיקה יכולה לגשר על פערים, לעורר רגשות ולשנות חיים.
דרך קולו, מורטזא חאן נידאווד ממשיך להעניק השראה ולרגש דורות חדשים, כשהוא מדגים כיצד זמרים יכולים להיות כלי עוצמתי לביטוי תרבותי ורגשי אנושי.