הקו הדק בין הגנה עצמית לאלימות יתר
מקרה ג'ורג' זיממרמן: הצומת המסוכן שבין הגנה עצמית ושמירה עצמיתמקרה הירי הקטלני של טרייבון מרטין על ידי ג'ורג' זיממרמן בשנת 2012 הצית ויכוח ציבורי סוער על הגבולות בין הגנה עצמית ושמירה עצמית.זיממרמן, שומר שכונה, עקב אחר מרטין הצעיר בן ה-17 לאחר שזוהה כהולך רגל חשוד בשכונה גייטד בסנפורד, פלורידה. במהלך העימות שלאחר מכן, טען זיממרמן כי מרטין תקף אותו וכי פעל בהגנה עצמית כאשר ירה בו.עם זאת, האירוע עורר שאלות קשות על מידת האיום שאיתו התמודד זיממרמן. מרטין לא היה חמוש, ולא נמצאו עליו שום סימנים למאבק. בנוסף, חוקרים קבעו כי זיממרמן ירה בגבו של מרטין, מה שמעיד על כך שהוא נמלט ממנו בעת הירי.בהתבסס על ראיות אלו, הוגש כתב אישום נגד זיממרמן בגין הריגה. אולם, הוא זוכה במשפטו בשנת 2013 לאחר שטען שפעל לטובת הגנה עצמית.המקרה הדגיש את הקושי בקביעת מתי פעולה היא בעלת הצדקה תחת חוק הגנה עצמית. בעוד שהחוק מאפשר לאנשים להשתמש בכוח קטלני כדי להגן על עצמם מפני איום מיידי על חייהם, הוא גם דורש שהאדם שקיבל את הכוח האמין בסבירות כי האיום היה ממשי.במקרה של זיממרמן, חברי המושבעים קבעו שהוא האמין בתום לב כי חייו בסכנה. עם זאת, רבים מאמינים כי השמירה העצמית של זיממרמן חרגה מגבולות החוק, וכי הוא היה צריך לסגת מהמפגש במקום לרדוף אחרי מרטין ולהתעמת איתו.מקרה ג'ורג' זיממרמן משמש תזכורת מתמדת לצורך לאזן בין זכותם של אזרחים להגן על עצמם לבין האחריות שלהם למנוע אלימות מיותרת.