הקיינסיאניזם הגישה החדשנית ששברה את מונופול ההיצע והצילה את הכלכלה

קיינסיאניזם:
גישה חדשנית לכלכלהכלכלה קיינסיאנית היא תיאוריה כלכלית שפותחה על ידי הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס בשנות ה-1930.
היא מתמקדת בתפקידים של הביקוש הכולל וההוצאות הממשלתיות בהתאוששות ממשבר כלכלי.
עקרונות מרכזיים ביקוש כולל:
קיינס טען שהגורם העיקרי המניע את הכלכלה הוא לא ההיצע אלא הביקוש לסחורות ולשירותים.
מכפיל ההוצאה:
כל עלייה בהוצאות הממשלתיות או הצרכניות מובילה לעלייה גדולה אף יותר בתוצר המקומי הגולמי (GDP).
מלכודת נזילות:
במשבר כלכלי, ירידה בביקוש יכולה להוביל לירידה במחירי הנכסים, מה שמוביל לירידה נוספת בביקוש.
זה יוצר מעגל קסמים שלילי קשה לשבירה.
השלכות למדיניותלכלכלה הקיינסיאנית השפעות משמעותיות על מדיניות כלכלית.
בשל הדגש על ביקוש כולל, קיינסיאנים תומכים בדרך כלל במדיניות התרחבותית, כגון הגדלת הוצאות הממשלתיות או הורדת ריבית במטרה לעודד צריכה והשקעות.
רלוונטיות עכשוויתעקרונותיו של קיינס המשיכו להיות רלוונטיים גם במהלך המשבר הפיננסי של 2008.
בתגובה לירידה החדה בביקוש, ממשלות ברחבי העולם יישמו חבילות גירוי כלכליות ונקטו בצעדים אחרים כדי לעודד את הפעילות הכלכלית.
יתרונות וחסרונות יתרונות:
כלכלה קיינסיאנית יכולה לעזור להתמודד עם משברים כלכליים ולעודד צמיחה.
חסרונות:
מדיניות התרחבותית עלולה להוביל לגרעון תקציבי, לחץ אינפלציוני וחובות גבוהים יותר.
מורשתכלכלה קיינסיאנית היא תיאוריה כלכלית בעלת השפעה רבה שהמשיכה לעורר דיונים ומחלוקות.
עקרונותיה משמשים עדיין על ידי קובעי המדיניות בעת גיבוש תגובות למשברים כלכליים.