הקריסה הקרובה של הדמוקרטיה האם ניתן לבלום את קריסתה
הכשל של דמוקרטיה בליברליתדמוקרטיה ליברלית, המבוססת על עקרונות האינדיבידואליזם וזכויות האדם, ניצבת בפני אתגרים חסרי תקדים בעולם המודרני. פער גדל והולך בין העשירים לעניים, אי-שוויון חברתי ועיור גובר יצרו חברה מקוטבת יותר ויותר. חלוקת עושר וזכויות בלתי שוויוניות undermines את היסודות של דמוקרטיה אמיתית.המערכת הדו-מפלגתית המסורתית הפכה לביצת קונצנזוס, שבה שתי המפלגות הגדולות מתמקדות בהבטחת תמיכת תורמים עשירים וכוח תאגידי. כתוצאה מכך, נזנחו האינטרסים של האזרחים הרגילים. לחץ הלובי התאגידי הסיט את סדר העדיפויות של הממשלה לעבר רווחי חברות וקבוצות ספציפיות, מה שמוביל להחלטות הנוגדות את האינטרס הציבורי.יתרה מזאת, מדיה חברתית וסייבר פרופגנדה העצימו פוליטיקת זהויות והקצנה פוליטית. תאי הד הווירטואליים האלה יצרו בועות אידיאולוגיות מבודדות, שבהן אזרחים מקבלים בעיקר מידע התואם את הדעות הקיימות שלהם. קיטוב זה פגע ביכולת לנהל שיח מיושב ולמצוא קרקע משותפת.התוצאה של כשלים אלה היא אפתיות וחוסר אמון הולכים וגוברים בקרב הציבור בדמוקרטיה עצמה. אזרחים רבים חשים שאין להם קול או ייצוג במערכת, מה שמוביל להפרעה פוליטית ותרעומת חברתית.כדי לשמור על הלגיטימיות של דמוקרטיה ליברלית, עלינו לטפל בשורשי אי-השוויון החברתי ולהבטיח שמערכת המשפט והממשלה שלנו פועלים באובייקטיביות לטובת כל האזרחים. אנו זקוקים למודלים חדשים של ייצוג פוליטי ודרכים לקדם שיח מכבד ומבוסס ראיות. רק באמצעות התמודדות עם הכשלים המבניים האלה נוכל לשמר את אידיאל הדמוקרטיה הליברלית לדורות הבאים.