הרעל בפוליטיקה כיצד ננקה את הבוץ

הרע שבפוליטיקהפוליטיקה, אמנות הממשל, הפכה מכוערת בצורה מחרידה.
הבועות הפרטיזניות המעמיקות יוצרות שסע בחברה שלנו, מונעות דיאלוג ברור ומסיחות את דעתנו מהנושאים החשובים באמת.
איננו יכולים להכחיש את התפקיד שהתקשורת החברתית מילאה בהחמיר את הפילוג הזה.
אלגוריתמים שתוכננו לרתק אותנו, מאכילים אותנו ללא הרף במידע שמאשר את אמונותינו הקיימות, ומבודדים אותנו מזוויות ראייה מנוגדות.
אבל האשמה לא נעצרת רק באמצעי התקשורת החברתית.
פוליטיקאים רבים מכיתות שונות מנצלים את הפוליטיקה הפחדנית הזו לטובתם.
הם מעדיפים להסית את הבוחרים ולאחד אותם, להפיץ מידע מוטעה מאשר לעסוק בויכוח כנה.
התוצאה היא אמון ציבורי חבול ורמת שיח ירודה.
הבחירות נעשות כעת על בסיס זהויות ואמוציות, ופחות על בסיס רעיונות ומדיניות.
התופעה המטרידה הזו יש לה השלכות חמורות על החברה שלנו.
היא מובילה לאדישות פוליטית, קיטוב חברתי וירידה באמון במוסדות.
זה מחליש את הדמוקרטיה שלנו ומקשה על פתרון האתגרים העומדים בפנינו.
הגיע הזמן שנחזיר את האנושיות לפוליטיקה.
עלינו ללמוד להקשיב בכבוד לדעות שונות, גם אם איננו מסכימים איתן.
עלינו להתמקד במה שמאחד אותנו במקום במה שמפריד בינינו.
במקום להיסחף אחרי רטוריקה מתלהמת, עלינו להעדיף דיאלוג פתוח ומכבד.
עלינו לדרוש מנבחרי הציבור שלנו שיתעלו מעל הפוליטיקה של הפחד ויעבדו למען הכלל.
רק אם נחזיר את האנושיות לפוליטיקה נוכל לקוות לאיחוד ארצנו ולפתרון האתגרים שניצבים בפנינו.