חוק הלאומיות האם שלטון החוק הישראלי בסכנה
חוק הלאומיות: היבטים פלילייםחוק הלאומיות, שהתקבל ב-2018, מעורר עניין רב בקרב משפטנים והיסטוריונים כאחד. החוק קובע, בין היתר, כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי" ושישראל היא "מדינתו הלאומית של העם היהודי".חלק מההיבטים הפליליים של חוק הלאומיות מעוררים דאגה. לדוגמה, החוק כולל הגדרה רחבה של "בגידה" המספקת בסיס פוטנציאלי לאישומים פליליים נגד מי שמבקרים את הממשלה או מדיניותה. בנוסף, החוק מקנה לשר הפנים סמכות לשלול אזרחותם של אנשים שנחשבים "סכנה לביטחון המדינה", דבר שהוביל לחששות לגבי פגיעה בזכויותיהם של מתנגדים פוליטיים וקבוצות מיעוט.אולם ההיבט המעורר המחלוקת ביותר של חוק הלאומיות הוא סעיף "מדינת הלאום של העם היהודי", שמכיר למעשה ביהודים כקבוצה מועדפת בישראל. סעיף זה עורר ביקורת כי הוא מדיר מיעוטים ערבים וקבוצות אחרות שאינן יהודיות. לשם המחשה, מאז חקיקת החוק, היו מקרים של ערבים ישראלים שהועמדו לדין באשמת "פשעי שנאה" נגד יהודים, בעוד שמעשים דומים נגד ערבים לרוב אינם נחקרים או נמצאים מתאימים לאישומים פליליים.היבטים אלה של חוק הלאומיות מעוררים שאלות רציניות לגבי המצב העתידי של שלטון החוק בישראל. אם הממשלה תוכל להשתמש בחוק כדי להעניש את מתנגדיה, או להפלות נגד קבוצות מיעוטים, זה יכרסם ביסודות הדמוקרטיה והמדינה היהודית.רצוי ליישב את הסתירות הללו באמצעות הבהרות משפטיות, דיאלוג ציבורי ודיונים פרלמנטריים. רק על ידי התחשבות במגוון הדעות וההגנה על זכויותיהן של כל הקבוצות בישראל, ניתן להבטיח מדינה הוגנת וצודקת לכולם.