כוחו של DNA מכליל מזלמים למוכיח חפים מפשע

הפוטנציאל של DNA כראיה פליליתDNA, המולקולה הנושאת את המידע הגנטי, הפך לכלי חיוני בחקירות פליליות בשל יכולתו לקשר חשודים לזירות פשע ולזהות קורבנות.
בשנת 1985, אנגלה בולוק, בת 21, נמצאה נרצחת בדירתה.
החקירה עלתה בתוהו עד ש-10 שנים לאחר מכן, כאשר שריד DNA שנמצא בזירת הפשע השתלב בפרופיל של חשוד בשם פולון מק'מהון.
בדיקת DNA הובילה להרשעתו של מק'מהון ברצח.
אולם, DNA יכול לשמש גם כראיה מזכה.
בשנת 2001, מוריס האסטון נידון ל-10 שנות מאסר על רצח והאשמה באונס.
לאחר שבילה 13 שנים בכלא, בדיקות DNA זיכו אותו מכל ההאשמות, מה שמוכיח את כוחו של DNA לסתור הרשעות שגויות.
יתר על כן, DNA יכול לשמש לזיהוי קורבנות של אסונות מסיביים או מלחמות.
ב-11 בספטמבר 2001, DNA שימש לזיהוי קורבנות מתקפת הטרור במגדלי התאומים.
עם זאת, השימוש ב-DNA כראיה מעורר גם חששות לפרטיות.
אכיפת החוק אוספת ומאחסנת דגימות DNA של חשודים שנעצרו, אך לא הואשמו בפשע.
זה מעלה שאלות על שמירת זכויות הפרט לפרטיות ותחום היישום של בדיקות DNA.
התקדמות הטכנולוגיה ממשיכה לשפר את דיוק ואמינות בדיקות ה-DNA, מה שהופך אותן לכלי חקירה חזק עוד יותר.
עם זאת, חשוב לאזן בין הפוטנציאל של DNA כראיה ובין הגנה על זכויות הפרט והגנה מפני שימוש לרעה בראיות אלה.