כלכלת קיינסיאנית: עקרונות וביקורתכלכלת קיינסיאנית, המבוססת על רעיונותיו של הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס, היא תיאוריה מקרו-כלכלית הדוגלת בהתערבות ממשלתית כדי לעורר צמיחה כלכלית בתקופות של מיתון. עקרונותיה המרכזיים כוללים:ביקוש צרכן: צריכת משקי הבית מניעה את הכלכלה.השקעות עסקיות: השקעות מצד עסקים מגבירות את התעסוקה והצמיחה.מכפילים: הוצאות נוספות מובילות לעלייה בביקוש הכולל מעל לסכום ההוצאה הראשונית.מלכודת נוזליות: סנטימנט פסימי עלול להוביל להפחתת הוצאות על אף ריביות נמוכות.קיינסיאנים טוענים כי בתקופות מיתון, ביקוש חלש ומיעוט הוצאות מובילים לירידה בייצור, תעסוקה וצמיחה. לכן, הממשלה צריכה להתערב כדי לעורר ביקוש באמצעות:פוליטיקה פיסקלית: הגדלת הוצאות הממשלה או הפחתת מסים.פוליטיקה מוניטרית: בנק מרכזי יכול להגדיל את היצע הכסף ולהוריד את הריביות.אולם, כלכלת קיינסיאנית ספגה גם ביקורת:הצטברות חוב: הגדלת הוצאות הממשלה יכולה להוביל לעלייה בחוב.השפעות ארוכות טווח: התערבות הממשלה עלולה להוביל להקצאת יעילה פחות של משאבים.ציפיות רציונליות: אנשים וחברות עשויים לצפות להתערבות הממשלה ולהתאים את התנהגותם, מה שמפחית את היעילות של פוליטיקה קיינסיאנית.למרות הביקורת, כלכלת קיינסיאנית נותרה תיאוריה כלכלית משמעותית המדגישה את חשיבות הביקוש בניהול כלכלה. היא סיפקה הצדקה לפוליטיקות ממשלתיות שנועדו להתמודד עם המיתון הגדול ועם המגפה הכלכלית הנוכחית.