סערת ביטול הקונצרט מאבק בין חופש הביטוי לבין איומים ולחצים?
סערת ביטול הקונצרט של דרוויל דו שקאביטול הקונצרט המתוכנן של הזמר הצרפתי דרוויל דו שקא בישראל עורר סערה גדולה בשבועות האחרונים. דו שקא, המוכר בהופעותיו הקולניות ושיתוף הפעולה עם אמנים ישראליים, הודיע על כוונתו להופיע בתל אביב בפברואר, אך מאוחר יותר ביטל את הופעתו בטענה שיש להוסיף את השירה "בלאדי" (מולדתי) לרשימת השירים שיבצע בהופעה.הביטול עורר זעם רב בישראל, הן בקרב מעריצים ואוהבי מוזיקה, הן בקרב פוליטיקאים ואנשי ציבור. רבים הגדירו את הביטול כ"כניעה לטרור" וראו בכך פגיעה בחופש הביטוי האמנותי. מצד שני, דו שקא טען כי אולץ לבטל את ההופעה בשל לחץ מצד "גורמים לאומנים קיצוניים" בישראל שמאיימים על ביטחוני.סערת ביטול הקונצרט אינה רק עניין של מוזיקה. היא משקפת את המתחים הפוליטיים והחברתיים ששררו בישראל ועוררת שאלות לגבי גבולות חופש הביטוי וסובלנות דתית. דו שקא מייצג קבוצה הולכת וגדלה של אמנים שרוצים לבטא סולידריות עם העם הפלסטיני ומבקרים את המדיניות הישראלית בשטחים הכבושים.אמנם זכותו של דו שקא להחליט מה לשיר בהופעותיו, אך ביטול הקונצרט שלו בישראל מהווה מכה לחופש הביטוי האמנותי. הגבלת אומנים לבטא את דעותיהם הפוליטיות יוצרת איום על המגוון האמנותי והשכנוע האזרחי.באווירה הנוכחית, חשוב יותר מתמיד לייצר דיאלוג מכבד ולמצוא דרכים לקיים דיון ביקורתי על נושאים מורכבים. ביטול הקונצרט של דו שקא צריך להוות תזכורת לכוחה של סובלנות, להקשבה לדעות שונות ולמאמצים לקדם הבנה הדדית.