פול סמואלסון האיינשטיין של הכלכלה

פול סמואלסון:
אבי הכלכלה המודרניתפול סמואלסון, זוכה פרס נובל בכלכלה בשנת 1970, היה הכלכלן המשפיע ביותר במאה ה-20.
חיבורו משנת 1947, "יסודות הניתוח הכלכלי", הפך לספר הלימוד הסטנדרטי בכלכלה, וקהל הקוראים שלו נאמד במיליונים.
עבודתו העיונית בתחומים נרחבים, כמו מקרו-כלכלה, מיקרו-כלכלה וכלכלה בינלאומית, עיצבה את הקורס של מחקר כלכלי במשך דורות.
תרומותיו המרכזיות כוללות:
מודל ההכנסה-הוצאה:
מודל זה, המפותח במידה רבה בספרו "יסודות", תיאר את הכלכלה כתהליך מעגלי שבו הכנסה הופכת להוצאה, אשר בתורה יוצרת הכנסה נוספת.
מודל זה יצר את הבסיס למדיניות פיסקלית מאקרו-כלכלית.
תאוריית ההעדפות הגלויות:
תאוריית זו הציעה דרך להסיק את העדפותיו של צרכן על סמך התנהגות צריכתו שנצפתה.
זה אפשר לכלכלנים לנתח באופן רשמי התנהגות בשווקים.
מודל סולו-סוואן:
מודל צמיחה זה, אותו פיתח יחד עם רוברט סולו, הסביר כיצד הצמיחה הכלכלית מושפעת מהון, עבודה ושינויים טכנולוגיים.
עבודתו של סמואלסון היוותה השראה לדורות של כלכלנים, בהם פול קרוגמן, ג'וזף שטיגליץ ורוברט לוקאס.
הוא היה גם יועץ כלכלי לנשיאים, לרבות ג'ון קנדי ולינדון ג'ונסון, ושימש כיושב ראש מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא בשנות השישים.
מורשתו של סמואלסון ממשיכה לחיות היום.
המאמר שלו "איך למנוע שפל כלכלי" מ-1967 מצטט לעתים קרובות כטיעון בעד מידת התערבות ממשלתית מסוימת בכלכלה כדי להבטיח צמיחה ושגשוג.
שיטות המחקר והניתוח שלו ממשיכות להיות נלמדות על ידי כלכלנים ברחבי העולם.
פול סמואלסון היה אינטלקטואל ששכלו הרב ותשוקתו להבין את הכלכלה האנושית הותירו חותם בל יימחה על התחום.
עבודתו עיצבה את הדרך שבה אנו מבינים את הכלכלה, והיא ממשיכה להשפיע על מדיניות כלכלית עד היום.