פופוליזם סכנה סמויה לדמוקרטיות
פופוליזם: דמגוגיה מסוכנת בפוליטיקה המודרניתהפופוליזם, אידאולוגיה פוליטית המבוססת על ערעור לרגשות ההמון, צובר תאוצה ברחבי העולם. פוליטיקאים פופוליסטים מבטיחים פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, ומקדמים תמות של "אנחנו נגד הם", תוך הטלת אשמה על אליטות או מיעוטים.פופוליזם אינו חדש, אך עליית המדיה החברתית ועליית חוסר האמון במוסדות העצימו את כוחה. פוליטיקאים יכולים עכשיו לעקוף את שומרי הסף המסורתיים של התקשורת ולהגיע ישירות לקהל בוחרים פגיע.תוצאות הפופוליזם יכולות להיות הרסניות. הוא גורם להקצנה פוליטית, מלבֶה פילוג חברתי ומערער את שלטון החוק. היסטוריה מלאה בדוגמאות של מנהיגים פופוליסטים שניצלו את פחדי ופגיעות הציבור כדי לתפוס כוח ולהרוס דמוקרטיות.הפופוליזם המסוכן במיוחד הוא זה שמקדם לאומיות קיצונית ושנאת זרים. פוליטיקאים כאלה תוקפים מהגרים וקבוצות מיעוטים, ומציגים אותם כאויבים של "העם האמיתי". רטוריקה זו יכולה להסלים לאלימות ולמחסור בזכויות אזרח.מדינות רבות נאבקות כיום בהשלכות הפופוליזם. בארצות הברית, נשיאות טראמפ עודדה עלייה בלאומנות הלבנה ובאנטישמיות. באירופה, מפלגות פופוליסטיות קיבלו קולות רבים בבחירות, וזעזעו את הסדר הפוליטי המוכר.במאבק נגד הפופוליזם, עיתונות חופשית וביקורתית ממלאת תפקיד חיוני. זה עוזר לבחון טענות פופוליסטיות ולהעמיד מנהיגים להתחשבן. חינוך חשוב גם הוא, כי הוא מספק לאזרחים את המידע והכישורים הביקורתיים שהם צריכים כדי לעמוד בפני התעמולה הפופוליסטית.חשוב לזכור שלפופוליזם יש ליבה של אמת. זה מנצל מצוקות אמיתיות שמרגיש הציבור. אך הפתרונות שהוא מציע הם לרוב כוזבים או מסוכנים. על מנהיגים פוליטיים אחראיים להתמודד עם היסודות העומדים בבסיס הפופוליזם על ידי טיפול בסיבות הבסיסיות לחוסר ניכור ותסכול ציבורי.בניית חברה צודקת ושוויונית יותר היא המפתח לספוג את הפיתוי של הפופוליזם. כשלאנשים יש קול וסיכוי, הם פחות סביר ליפול טרף לרטוריקה המפלגת של דמגוגים.