פרשת אנרון נפילתה של אימפריה בעקבות חמדנות בלתי מרוסנת
פרשת אנרון: תאוות בצע והונאה שהובילה לנפילתה של אימפריהפרשת אנרון, אחד מסקנדלי ההונאה התאגידית הגדולים בהיסטוריה, זעזעה את העולם הפיננסי ב-2001. אנרון הייתה חברת אנרגיה ענקית שהובחרה כחברת "המצטיינת ביותר באמריקה" על ידי מגזין פורצ'ן במשך שש שנים רצופות. מאחורי חזות הזוהר והרווחיות שלה, התרחשה תרבות של רמאות, שחיתות וחמדנות.מנכ"ל אנרון, קנת' ליי, וכמה מבכירי החברה יצרו רשת מורכבת של חברות קש ומאמצי חשבונאות מגושמים כדי להסתיר את ההפסדים והחובות האמיתיים של החברה. הם השתמשו בטכניקות הונאה חשבונאית כדי להנפח את הרווחים ולהגדיל את מחיר המניה.הנוכלים גם הפעילו לחץ על אנליסטים בוול סטריט כדי שיעריכו את מניות אנרון יתר על המידה. הם השתמשו במידע פנימי כדי להרוויח באופן אישי על חשבון המשקיעים. כשהשוק התמוטט בסופו של דבר ב-2001, צנח מחיר המניה של אנרון בכ-90%. החברה פשטת רגל, מה שהפך אותה לפשיטת הרגל התאגידית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.פרשת אנרון חשפה את הפגיעות במערכת הפיננסית ואת הצורך ברגולציה ובפיקוח חזקים יותר. היא הובילה להקמת חוק סרבנס-אוקסלי משנת 2002, שנועד לשפר את אמינות הדיווח הכספי ולהגן על משקיעים מפני הונאות עתידיות.הפרשה גם הדגישה את הסכנות של תאוות בצע וחמדנות בלתי מרוסנת. היא הוכיחה שגם החברות המצליחות ביותר עלולות ליפול אם מנהליהן מונעים מתאוות בצע ורווחים אישיים. למקרה של אנרון ממשיכה להיות השפעה עמוקה על העולם הפיננסי, וזהו תזכורת חשובה למוסר וחשבונאות ציבורית.