פרשת ילדי תימן החטופים הצדק מתקדם, אבל צלקות העבר לא נעלמות

פרשת ילדי תימן החטופים:
צדק מתמשךפרשת ילדי תימן החטופים, אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה של ישראל, טילטלה את המדינה במשך עשרות שנים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, אלפי תינוקות תימנים נחטפו ממשפחותיהם בבתי חולים ועמותות.
הילדים הלבנתי את עורם ללא הסכמת ההורים, חלקם ניתנו לאימוץ בארץ או בחו"ל, ואחרים נותרו במוסדות סגורים.
הפרשה נחשפה בשנת 1995 על ידי העיתונאי עמנואל הלפרין, שפרסם את סיפורי המשפחות הנפגעות.
עם זאת, הממשלה הישראלית ביטלה במשך עשרות שנים את האשמות החטיפה.
ב-2016 פורסמה דו"ח של ועדת חקירה ממלכתית שחשף תיעוד נרחב על מעורבותן של מוסדות המדינה בחטיפות.
הדו"ח המום את הציבור והוביל להתנצלות רשמית מהממשלה.
מאז, הוקמה ועדה לאיתור נעדרים במסגרת המועצה לביטחון לאומי, במטרה לאתר את הילדים החטופים שנותרו בחיים.
עד כה, כ-140 נעדרים אותרו.
עם זאת, עדיין נותרו שאלות רבות ללא מענה.
סוכנויות המעורבות בחטיפות, כולל משרד הבריאות וג'וינט ישראל, עדיין לא העבירו חלק מהמסמכים הרלוונטיים.
פרשת ילדי תימן החטופים הותירה צלקת עמוקה על הקהילה התימנית בישראל.
היא הדגישה את החשיבות של צדק ואיחוד המשפחות.
המאמץ המתמשך לאתר את הנעדרים ולהביא אותם לבתיהם הוא עדות לנחישותה של ישראל לתקן עוולות עבר.