שערורייה מפוצצת פרשת השחיתות שטלטלה את מערכת המשפט הישראלית

פרשת דליה דורנר:
שחיתות שלטונית במקומהפרשת דליה דורנר היא תזכורת מרה למשבר השחיתות בשלטון הישראלי.
דורנר, לשעבר שופטת בית המשפט העליון, הודחה מתפקידה כיו"ר הרשות לניירות ערך ב-2015 בעקבות האשמות חמורות בשחיתות ושיבוש הליכים.
החקירה החלה כאשר דווח שהרשות לניירות ערך נתנה יחס מועדף לחברת צים בניהול תיק החקירה שלה.
התברר שדורנר קיימה קשרים אישיים קרובים עם בכירים בצים, ושבנה, עו"ד יונתן לייבוביץ', ייצג את החברה בחקירה.
בנוסף, דורנר הואשמה בלחץ על עדים בתיק החקירה, ובאי מתן גילוי נאות על ניגוד העניינים שלה כלפי צים.
היא מואשמת גם בכך שניהלה מערכת יחסים לא הולמת עם סגן יו"ר הרשות לניירות ערך, איתן רגב, שהיה בעלה לשעבר.
הדחתה של דורנר מתפקידה הכתה בתדהמה את הציבור הישראלי.
היא נודעה כשופטת ישרת והגונה, ומינויה ליו"ר הרשות לניירות ערך עורר תקוות גדולות לרפורמה בשוק ההון הישראלי.
פרשת דורנר חשפה את הבעיות המערכתיות בשלטון הישראלי.
לא מדובר רק במקרה חריג, אלא בסימפטום של תרבות שחיתות שפשתה בדרגים הגבוהים ביותר בממשלה.
הפרשה הובילה להדחתה הנוספת של רגב, לאחר שגם הוא הסתבך בחקירה פלילית.
ממשלת ישראל הקימה ועדה מיוחדת לבחינת פרשת דורנר והמלצות על רפורמות בממשל התאגידי.
עם זאת, עוד יש הרבה עבודה לעשות כדי לנקות את השחיתות בשלטון הישראלי.
הציבור חייב לדרוש שקיפות ואחריות מהמנהיגים שלו.
הרשויות החוקרות חייבות להיות בלתי תלויות ובעלות משאבים מספיקים כדי לחקור שחיתות בחוגים הגבוהים.
פרשת דליה דורנר היא תזכורת כואבת לכך ששחיתות שלטונית היא איום חמור על שלטון החוק והאמון הציבורי.
רק באמצעות מאמץ מתמשך למען רפורמה וטוהר שלטוני, נוכל למזער את השפעתה המזיקה על החברה הישראלית.