הפטור הכי שנוי במחלוקת והמאבק ששינה את צהל ומדינת ישראל

מתן זכות סירוב לאזרחים על שירות צבאי:
פרשת אורי בוריאורי בורי, אזרח ישראלי, נולד ב-1964 למשפחה חרדית.
בגיל 18, סירב להתגייס לצה"ל מטעמי דת.
סירובו הוביל למעצר ולשנים של מאבק משפטי.
ב-1986 פסק בג"ץ כי אזרחים חרדים רשאים לסרב לשרת בצבא מטעמי דת, ובלבד שיש להם הוכחה לכך שהם אכן לומדים בישיבה.
פסק דין זה יצר את הקטגוריה של "תלמידי ישיבות", שהם הפטורים היחידים משירות צבאי בישראל.
אולם, מקרה בורי הציף את הסוגיות המורכבות סביב זכות הסירוב ולמידת הגמישות שיש לשר הביטחון בנושא.
במקרה שלו, בורי לא היה תלמיד ישיבה רשמי, אלא למד במוסד חינוכי אחר.
משרד הביטחון ניסה לגייסו, אך הוא סירב שוב.
ב-1999, לאחר מאבק משפטי ארוך, ויתר משרד הביטחון על ניסיונות הגיוס.
זכות הסירוב של בורי הוכרה דה-פקטו, למרות שלא הוכיח כי הוא לומד בישיבה.
מקרה זה הוביל לביקורת ציבורית ומקצועית על מדיניות הגיוס המפלה כלפי ציבורים מסוימים.
כיום, מתנהל בישראל דיון מתמשך על חוק הגיוס ועל זכות הסירוב.
חוק הגיוס המוצע, שאושר בקריאה טרומית בכנסת ב-2023, מבקש להסדיר את שירות החובה באופן יותר שוויוני ויעיל.
יחד עם זאת, השאלה האם ומתי לכבד את זכות הסירוב מטעמי דת או מצפון נותרה מורכבת וללא תשובה קלה.
פרשת אורי בורי מדגישה את המתח שבין זכות הפרט לחירות מצפון לבין חובת האזרח כלפי המדינה.
זהו נושא שנוי במחלוקת, הן בישראל ובעולם, שממשיך להעסיק את מערכת הביטחון והחברה הישראלית.