הפופוליזם עולה כיצד ההבטחות של טראמפ לאנשים הרגילים עלו אותו לשלטון

עוצמת הפופוליזם:
עלייתו של טראמפפופוליזם, אידיאולוגיה שמבטיחה לעמוד לצד "האנשים הרגילים" נגד האליטה, חווה עלייה גלובלית.
אחד הדוגמאות הבולטות ביותר הוא לא אחר מאשר דונלד טראמפ.
בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, טראמפ ניצל כישרון לפופוליזם כדי לזכות בניצחון מפתיע.
הוא הבטיח לשים "אמריקה בראשונה", לבנות חומה בגבול עם מקסיקו ולבטל את סחר הוגן.
רטוריקה זו הפנתה לבוחרים כועסים ומנוכרים שהרגישו שהמערכת אינה עובדת לטובתם.
טראמפ הציג את עצמו כאדם חיצוני שנלחם נגד הממסד הפוליטי.
הוא הבטיח "לייבש את הביצה" בוושינגטון ולנער את הסטטוס קוו.
מסר זה הדהד בקרב בוחרים שחשו מודרים וחסרי אונים על ידי ממשלות קודמות.
אולם הפופוליזם של טראמפ לא היה בלי חסרונותיו.
רטוריקת הדמוניזציה שלו כלפי מהגרים ומדינות אחרות הובילה לאווירה של קיטוב וחוסר סובלנות.
בנוסף, כמה ממדיניותו, כגון היחסה לשינויי האקלים וביטול הטיפול הרפואי של מליוני אמריקאים, פגעו באוכלוסיות פגיעות.
למרות הביקורת, הפופוליזם של טראמפ ממשיך להדהד בקרב מצביעים מסוימים.
הוא מנצל את החרדות והמפחדים של אנשים מהתמודדות עם בעיות מורכבות כמו גלובליזציה ואוטומציה.
הופעתו של טראמפ מדגישה את כוחה המתמשך של הפופוליזם בזמנים של אי ודאות וירידת אמון בממשלות.
זהו תזכורת חשובה לצורך בניהול זהיר של כוח הפוליטי ומתן מענה לדאגות האמיתיות של האזרחים.
אחרת, פופוליסטים כמו טראמפ יכולים לנצל את הכעס והתסכול שלהם למטרות שלהם.