פרשת הונאת הפנסיה הגדולה ביותר בהיסטוריהפרשת הונאת הפנסיה של אנרון, שהתרחשה בתחילת שנות ה-2000, הייתה אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות והמתפרסמות ביותר בהיסטוריה. המעורבים בפרשה השתמשו במכשירים חשבונאיים מורכבים ומכשירים מחוץ לגיליון המאזן כדי להסתיר חובות ולהגדיל רווחים באופן מלאכותי.קנת' ליי וג'פרי סקלינג, המנכ"ל והנשיא של אנרון בהתאמה, היו בין המורשעים העיקריים בפרשה. הם השתמשו ב"חברות עזר" של אנרון, שהיו בבעלות אנרון אך נרשמו כישויות נפרדות לצורך דיווח פיננסי, כדי להסתיר הפסדים ולנפח את נכסי החברה.כאשר ההונאה נחשפה, המניה של אנרון צנחה במהירות ובסופו של דבר הוגשה החברה לפשיטת רגל. למעלה מ-20,000 עובדים איבדו את עבודתם, ו-2,000 גמלאים איבדו את קצבאות הפנסיה שלהם.הפרשה חשפה ליקויים חמורים בממשל התאגידי של אנרון, כולל חוסר פיקוח על ההנהלה וביקורת לקויה מצד רואי החשבון של החברה. בעקבות הפרשה, הוחמרו התקנות בדבר דיווח תאגידי ובדיקת רואי חשבון.בין ההשלכות הבולטות של הפרשה היו: מעבר חוק סרבנס-אוקסלי, שהחמיר את העונשים על הונאת תאגידים ועשה את המנהלים אחראים אישית לאי דיוקים בדיווחים פיננסיים. פגיעה קשה במוניטין של אנרון ותעשיית האנרגיה באופן כללי. אובדן אמון בציבור במנהיגים תאגידיים ובשוק המניות.הפרשה עומדת כתזכורת קודרת לסיכונים שבמעשי הונאה תאגידיים ולצורך בממשל תאגידי חזק וביקורת חזקה. היא ממשיכה לעצב את נוף הרגולציה הפיננסית ולשמש כמקרה מבחן עבור סטודנטים לפיננסים ולתחום הפלילי.
הונאת הפנסיה שזעזעה את וול סטריט הסיפור המלא מאחורי נפילתה של אנרון
פרשת הונאת הפנסיה הגדולה ביותר בהיסטוריהפרשת הונאת הפנסיה של אנרון, שהתרחשה בתחילת שנות ה-2000, הייתה אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות והמתפרסמות ביותר בהיסטוריה. המעורבים בפרשה השתמשו במכשירים חשבונאיים מורכבים ומכשירים מחוץ לגיליון המאזן כדי להסתיר חובות ולהגדיל רווחים באופן מלאכותי.קנת' ליי וג'פרי סקלינג, המנכ"ל והנשיא של אנרון בהתאמה, היו בין המורשעים העיקריים בפרשה. הם השתמשו ב"חברות עזר" של אנרון, שהיו בבעלות אנרון אך נרשמו כישויות נפרדות לצורך דיווח פיננסי, כדי להסתיר הפסדים ולנפח את נכסי החברה.כאשר ההונאה נחשפה, המניה של אנרון צנחה במהירות ובסופו של דבר הוגשה החברה לפשיטת רגל. למעלה מ-20,000 עובדים איבדו את עבודתם, ו-2,000 גמלאים איבדו את קצבאות הפנסיה שלהם.הפרשה חשפה ליקויים חמורים בממשל התאגידי של אנרון, כולל חוסר פיקוח על ההנהלה וביקורת לקויה מצד רואי החשבון של החברה. בעקבות הפרשה, הוחמרו התקנות בדבר דיווח תאגידי ובדיקת רואי חשבון.בין ההשלכות הבולטות של הפרשה היו: מעבר חוק סרבנס-אוקסלי, שהחמיר את העונשים על הונאת תאגידים ועשה את המנהלים אחראים אישית לאי דיוקים בדיווחים פיננסיים. פגיעה קשה במוניטין של אנרון ותעשיית האנרגיה באופן כללי. אובדן אמון בציבור במנהיגים תאגידיים ובשוק המניות.הפרשה עומדת כתזכורת קודרת לסיכונים שבמעשי הונאה תאגידיים ולצורך בממשל תאגידי חזק וביקורת חזקה. היא ממשיכה לעצב את נוף הרגולציה הפיננסית ולשמש כמקרה מבחן עבור סטודנטים לפיננסים ולתחום הפלילי.
