אכול טוב, חיה טוב: השף עימאד דקאר על המטבח הפלסטיני והכוח המאחד של האוכלבמטבחו עטור הפרסים בבית לחם, השף עימאד דקאר יוצר כמיהה וריפוי כאחד. המטעמים הפלסטיניים שלו, המבוססים על מרכיבים מקומיים ועשירים במורשת, הם לא רק מענגים לחיך אלא גם מחברים את הסועדים לתרבות עתיקה ורב-גונית."אוכל הוא שפה בינלאומית", אומר דקאר. "הוא משמש כגשר בין אנשים, גם כשאין להם מילים משותפות."המטבח הפלסטיני, שנשען על מרכיבים כמו זיתים, צנוברים, סומק וסומסום, הוא שיקוף של ההיסטוריה העשירה של האזור. "האוכל שלנו ספג השפעות ממטבחים שונים, כולל ערבי, תורכי וים תיכוני", מסביר דקאר.מעבר לערכו התזונתי, למטבח הפלסטיני יש גם חשיבות תרבותית עמוקה. "משפחות משתמשות במתכונים מועברים מדור לדור כדי לשמר מסורות ולהעביר את הזהות שלנו", אומר דקאר. "הכנת אוכל בחגים ובאירועים מיוחדים מחזקת את הקשרים המשפחתיים והקהילתיים."אולם, הפוליטיקה הסבוכה של האזור השפיעה גם על המטבח הפלסטיני. "כיבוש ישראלי במשך עשרות שנים הגביל את הגישה שלנו למרכיבים ולהזדמנויות כלכליות", אומר דקאר. "אבל גם במכשולים אלה, המטבח שלנו נשאר עמיד ומקור לגאווה."המסעדות של דקאר הן עדות לכוחו המאחד של האוכל. הן מושכות סועדים מכל הרקעים, כולל ישראלים, פלסטינים ותיירים בינלאומיים. "אוכל יכול לפרוק מתח ולסלול את הדרך לשיח ולפיוס", הוא אומר.דקאר מקווה שהמטבח הפלסטיני ימשיך לשמש ככוח לחיבור והבנה. "אנו רוצים להראות לעולם כי גם בקונפליקט, אנו יכולים למצוא קווי דמיון אנושיים בסיסיים על שולחן האוכל", הוא אומר. "אוכל טוב יכול לרפא פצעים, לפתוח דלתות וליצור עתיד של שלום ושותפות."
האוכל שמחבר איך שף פלסטיני מרפא סכסוכים אחד ביס בכל פעם
אכול טוב, חיה טוב: השף עימאד דקאר על המטבח הפלסטיני והכוח המאחד של האוכלבמטבחו עטור הפרסים בבית לחם, השף עימאד דקאר יוצר כמיהה וריפוי כאחד. המטעמים הפלסטיניים שלו, המבוססים על מרכיבים מקומיים ועשירים במורשת, הם לא רק מענגים לחיך אלא גם מחברים את הסועדים לתרבות עתיקה ורב-גונית."אוכל הוא שפה בינלאומית", אומר דקאר. "הוא משמש כגשר בין אנשים, גם כשאין להם מילים משותפות."המטבח הפלסטיני, שנשען על מרכיבים כמו זיתים, צנוברים, סומק וסומסום, הוא שיקוף של ההיסטוריה העשירה של האזור. "האוכל שלנו ספג השפעות ממטבחים שונים, כולל ערבי, תורכי וים תיכוני", מסביר דקאר.מעבר לערכו התזונתי, למטבח הפלסטיני יש גם חשיבות תרבותית עמוקה. "משפחות משתמשות במתכונים מועברים מדור לדור כדי לשמר מסורות ולהעביר את הזהות שלנו", אומר דקאר. "הכנת אוכל בחגים ובאירועים מיוחדים מחזקת את הקשרים המשפחתיים והקהילתיים."אולם, הפוליטיקה הסבוכה של האזור השפיעה גם על המטבח הפלסטיני. "כיבוש ישראלי במשך עשרות שנים הגביל את הגישה שלנו למרכיבים ולהזדמנויות כלכליות", אומר דקאר. "אבל גם במכשולים אלה, המטבח שלנו נשאר עמיד ומקור לגאווה."המסעדות של דקאר הן עדות לכוחו המאחד של האוכל. הן מושכות סועדים מכל הרקעים, כולל ישראלים, פלסטינים ותיירים בינלאומיים. "אוכל יכול לפרוק מתח ולסלול את הדרך לשיח ולפיוס", הוא אומר.דקאר מקווה שהמטבח הפלסטיני ימשיך לשמש ככוח לחיבור והבנה. "אנו רוצים להראות לעולם כי גם בקונפליקט, אנו יכולים למצוא קווי דמיון אנושיים בסיסיים על שולחן האוכל", הוא אומר. "אוכל טוב יכול לרפא פצעים, לפתוח דלתות וליצור עתיד של שלום ושותפות."
