העוול המזעזע איך אישה תמימה הורשעה ברצח בנה בעזרת עדות מפוקפקת ומדע פגום
העוול במשפטה של מרי וייל:מרי וייל הייתה אישה תמימה שהורשעה ברצח בנה בשנת 1996. הרשעתה התבססה על עדות מפוקפקת של ילדתה בת ה-3. במהלך המשפט, עדות הילדה השתנתה מספר פעמים, וכך גם סיפורה של מרי.המדינה הציגה עדות מדעית מפוקפקת בטענה שמרי חנקה את בנה. עם זאת, המומחים שהעידו מטעם התביעה היו ידועים בדעותיהם המוטעות. בנוסף, המשטרה איבדה ראיות חשובות שיכלו לסייע לזיכוי של מרי.מרי נידונה למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. היא ריצתה 16 שנים מאחורי סורג ובריח, עד שזוכתה סופית בשנת 2011. זיכויה הגיע בעקבות חקירה חדשה שהטילה ספק בהרשעתו המקורית.המקרה של מרי וייל מדגיש את הפגמים הפוטנציאליים של מערכת המשפט הפלילי. העדויות המפוקפקות, המומחים המוטים והאיבוד של ראיות הובילו לעוול נורא נגד אישה חפה מפשע.סיפורה של מרי הוא תזכורת לכך שהחיפוש אחר צדק אינו תמיד פשוט. לפעמים, התהליך עלול להיות מוטעה על ידי השגיאות האנושיות, כשל ראיות ועיוותי משפט.המקרה שלה גם מראה את החשיבות של חקירות חדשות. גם לאחר הרשעה, תיקים יכולים להיפתח מחדש אם מתגלים ראיות חדשות או אם יש ספקות בשלמות ההרשעה המקורית.זיכויה של מרי וייל הוא צעד חיובי בתיקון עוול משמעותי, אך המקרה שלה ממשיך להדגיש את הצורך בשיפור מערכת המשפט הפלילי שלנו להבטחת צדק אמיתי.