מלחמת ההגנה של המאה ה-21 התמודדות עם איומים חדשים בעידן של טכנולוגיות משבשות

יעקב עמידרור:
מלחמת ההגנה במאה ה-21במאה ה-21, מלחמת ההגנה עברה שינוי פרדיגמטי.
התפתחויות טכנולוגיות והדינמיקות הגיאופוליטיות המשתנות יצרו סביבת ביטחון חדשה המציבה אתגרים ייחודיים למדינות.
יעקב עמידרור, גנרל במילואים בצה"ל ויועץ הביטחון הלאומי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סבור שארבע מגמות עיקריות עיצבו את מלחמת ההגנה במאה ה-21:
1.
איומים אסימטריים:
ארגוני טרור לא-מדינתיים וגורמים לא-מדינתיים אחרים מבצעים מתקפות באמצעות טקטיקות גרילה לא קונבנציונליות, מה שמקשה על הגנה נגדית מוחלטת.
2.
טכנולוגיות משבשות:
התקדמות בבינה מלאכותית, לוחמה קיברנטית ונשק אוטונומי משנה את שדה הקרב ומציגה אתגרים חדשים ליכולות ההגנה המסורתיות.
3.
זירה מרווחת:
שדה הקרב המודרני חורג מהגבולות הגיאוגרפיים, ומשתרע על פני מרחב אינטרנט רחב, סייבר ומרחב אווירי.
4.
השפעה מתמשכת:
מלחמות מודרניות אינן מוגבלות לזמן או למקום, שכן ההשפעות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות שלהן עשויות להימשך שנים.
עמידרור טוען כי בהתחשב במגמות אלו, מדינות חייבות לאמץ גישה מקיפה למלחמת ההגנה שתכלול:
אימוץ טכנולוגיות מתקדמות:
על מדינות להשקיע בבינה מלאכותית, לוחמה קיברנטית ותחומים דומים כדי להישאר תחרותיות ולהגן על עצמן מפני איומים חדשים.
פיתוח הגנות גמישות:
מדינות צריכות לפתח יכולות הגנה שניתן להתאים במהירות כדי להתמודד עם איומים אסימטריים שהופכים ללא הרף.
בניית שותפויות בינלאומיות:
שיתוף פעולה בין מדינות חיוני כדי להתמודד עם אתגרים משותפים ולהגן על האינטרסים הקולקטיביים.
טיפוח עמידות לאומית:
מדינות חייבות לחזק את עמידותן התשתיתית, החברתית והכלכלית כדי לשרוד את ההשלכות הרחבות של מלחמה מודרנית.
על ידי אימוץ גישה מקיפה זו, מדינות יכולות להתאים ולהגן על עצמן בסביבת הביטחון המורכבת והדינמית של המאה ה-21.