ההאקר שבצל כיצד מתקפות הסייבר של איראן מאיימות על ביטחון לאומי

איומים סייבריים על ביטחון לאומי:
המקרה של איראןבמאה ה-21, הביטחון הלאומי הולך ונקשר יותר ויותר למרחב הקיברנטי.
התקפות סייבר יכולות לשבש תשתיות קריטיות, לגנוב נתונים סודיים וליצור תוהו ובוהו חברתי.
אחת המדינות שזוהו כאיום סייבר משמעותי היא איראן.
איראן פיתחה יכולות סייבר מתקדמות ותוקפניות בשנים האחרונות.
בשנת 2010, מתקפת סייבר הנקראת "סטוקסנט" פגעה בתוכנית הגרעין האיראנית וסייעה לעכב את התקדמותה.
מאז, איראן ערכה סדרת התקפות סייבר על מטרות ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, ישראל וסעודיה.
אחת מהתקפות הסייבר הבולטות ביותר של איראן הייתה נגד חברת הנפט הסעודית אראמקו ב-2012.
ההתקפה שיתקה את רשת המחשבים של החברה והשביתה את הפעילות במשך מספר ימים.
ארה"ב האשימה את איראן בהתקפה והטילה סנקציות בתגובה.
בנוסף להתקפות סייבר ישירות, איראן מעורבת גם בתפוצת תוכנות זדוניות ובמבצעי ריגול סייבר.
מומחי אבטחה זיהו מספר קבוצות האקרים הקשורות לאיראן, כולל אפט 15 ושאמא 28.
קבוצות אלו ממוקדות בדרך כלל ביעדים אסטרטגיים, כגון סוכנויות ממשלתיות וחברות בענפי אנרגיה ותעשייה.
האיום הסייבר האיראני מהווה דאגה רצינית לביטחון הלאומי של מדינות רבות.
כדי להילחם באיום זה, מדינות פועלות לשיפור יכולות ההגנה שלהן בסייבר ולשיתוף פעולה עם שותפים בינלאומיים.
ארצות הברית וישראל, למשל, הקימו את מרכז הסייבר הלאומי המשותף כדי לחלוק מודיעין ולפתח תגובות מתואמות לאיומי סייבר.
האיום הסייבר האיראני הוא דוגמה ברורה לאופן שבו האופי המשתנה של הלוחמה משפיע על הביטחון הלאומי.
ככל שהעולם נעשה תלוי יותר בטכנולוגיה, כך התקפות סייבר הופכות לאיום גדול יותר.
מדינות חייבות להמשיך להשקיע ביכולות הגנה בסייבר ולהשתף פעולה כדי להתמודד עם איום זה.