בובי סנדס סמל המאבק למען החופשה אירית ושביתת הרעב ששינתה היסטוריה

בובי סנדס:
סמל של נחישות איריתבובי סנדס, פעיל פוליטי ואיש צבא אירי, הפך לסמל של בדלנות אירית ונלחם למען זכויות האסירים בצפון אירלנד באמצעות שביתת רעב ארוכה.
סנדס נולד ב-1954 בבלפסט, בירת צפון אירלנד.
הוא הצטרף לצבא הרפובליקני האירי הזמני (IRA) ב-1972, אז היה בן 17 בלבד.
לאחר שנעצר ב-1976, הוא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם.
בכלא, הפך סנדס למנהיג מרכזי והוא היה חלק מקבוצת אסירים רפובליקנים שדרשו מעמד של אסירים פוליטיים.
ממשלת בריטניה סירבה לדרישה זו, מה שהוביל סנדס וקבוצתו לצאת לשביתת רעב ב-1981.
סנדס החל את שביתת הרעב ב-1 במרץ 1981.
הוא רצה לחץ על ממשלת בריטניה להעניק מעמד של אסירים פוליטיים לאסירים הרפובליקנים.
שביתת הרעב נמשכה 66 יום וכאשר סנדס מת ב-5 במאי 1981, הוא הפך למרטיר ומודל לחיקוי עבור תומכי העצמאות האירית.
שביתת הרעב של סנדס ו-9 אסירים רפובליקנים אחרים זכתה לתמיכה ציבורית נרחבת באירלנד וברחבי העולם.
היא הפכה לנקודת מפנה במאבק למען זכויות האזרח בצפון אירלנד והובילה בסופו של דבר להסכם יום שישי הטוב ב-1998, שהביא לסיום הסכסוך.
בובי סנדס נותר סמל לנחישות האירית ולמאבק למען חופש וצדק.
סיפורו ממשיך להוות השראה לתנועות לשינוי חברתי ברחבי העולם.