הזהות הפכה למכשול לאחדות לאומית
הפוליטיקה של זהות: המכשול בפני אחדות לאומיתלאחרונה, עולה מגמה מדאיגה בפוליטיקה: פיצול על בסיס זהויות קבוצתיות. פוליטיקאים פונים לזהותם של בוחרים – גזע, מגדר, מיניות, דת וכו' – כדי לנצל את הפחדים והחששות שלהם.מגמה זו משחיתה ופוגעת במרקם החברתי שלנו. היא מרחיקה את האנשים זה מזה, מלבד אותם אזורים שבהם הם גם ככה מסכימים זה עם זה. זה מקשה על ניהול דיונים פתוחים וכבדים, ועל מציאת פתרונות לבעיות הדוחקות של האומה שלנו.לדוגמה, בעוד שפוליטיקאים מסוימים מבטיחים להגן על "הזהות העצמית" של קבוצת מגדר מסוימת, הם עלולים להתעלם מהצרכים והחששות של קבוצות אחרות. זה מוביל להפרד ומשול, כשהקבוצות השונות נאבקות אחת בשנייה על משאבים ותשומת לב.בנוסף, פוליטיקת זהות יכולה לשמש ככלי לדיכוי וקיטוב. על ידי הדגשת ההבדלים בינינו, פוליטיקאים יכולים לזרוע אי אמון וחרדה בקרב הציבור הרחב. זה יוצר אווירה של פחד וייאוש, שמקשה על האנשים להקשיב לדעות אחרות או לשקול פתרונות אלטרנטיביים.התוצאה היא אומה מפולגת וחלשה. במקום לעבוד יחד כחברה אחידה, אנחנו נקרעים בין נאמנויותינו הצרות. זה מקשה על התמודדות עם אתגרים לאומיים, כגון שינויי אקלים, אי שוויון כלכלי, ומדיניות חוץ.חשוב לזכור שהזהות אינה משחק סכום אפס. אנחנו יכולים להכיר ולהוקיר את ההבדלים בינינו ועדיין למצוא דרך לעבוד יחד למען מטרה משותפת. על ידי התמקדות בערכים ובעקרונות המאחדים אותנו, במקום במחלקותינו, נוכל ליצור עתיד מאוחד וחסין יותר לכולם.