מחרשות לגאונות סיפורו המדהים של בטהובן
בטהובן: מחרשות גאונה בזמנהלודוויג ואן בטהובן, ענק המוזיקה, היה מאסטר של תשוקה והבעה. למרות חירשותו, המוזיקה שלו נשארה מגדלור של תקווה ויופי.בגיל 26, בטהובן החל לסבול מירידה בשמיעה. עד 1818, הוא היה כמעט חירש לחלוטין. אובדן שמיעתו היה יכול להוביל לייאוש אצל אחרים, אך אצל בטהובן זה עורר להבה פנימית שאותה לא ניתן היה לכבות.בשנות חירשותו, בטהובן יצר את יצירותיו המפורסמות ביותר, כולל הסימפוניות התשיעית, החמישית והשלישית שלו, ורביעיית המיתרים "הגדולה פוגה". למרות שהוא לא יכול היה לשמוע את יצירותיו המושלמות, הוא הרגיש את המוזיקה בנשמתו.יצירותיו של בטהובן משקפות הן את קשייו האישיים והן את שאיפותיו הגבוהות ביותר. הסימפוניה השלישית שלו, "האירואיקה", היא תמצית של מאבק וניצחון. הסימפוניה החמישית שלו, "גורל", מתעדת את המסע שלו להתגבר על ירידה בשמיעה.דבקותו של בטהובן במוזיקה היוותה השראה לדורות של מוזיקאים. יצירותיו הראו לעולם שגם לנוכח מכשולים גדולים, רוח האדם יכולה לגבור. בטהובן היה יותר מסתם מלחין; הוא היה מגדלור של תקווה וסימבול של נחישות.יום הולדתו של בטהובן, ה-16 בדצמבר, מצוין כיום הבינלאומי לנווטים. הוא משמש כתזכורת לכך שחירשות, או כל מגבלה אחרת, לא יכולה לכבות את האש הפנימית של היצירה האנושית.בטהובן, המחרש הגאוני, לימד אותנו שהמוזיקה, כמו החיים, היא מסע של גילוי, התגברות והשראה. דרך יצירותיו, הוא ממשיך לרגש ולעורר את לבבותינו היום.