משפטו של מרדכי ואנונו: מלחמת המוחותמרדכי ואנונו, טכנאי גרעיני ישראלי לשעבר שחשף את תוכנית הנשק הגרעיני של ישראל, הפך לסמל של חופש הביטוי וחוצפנות בעיני רבים. סיפורו הוא סיפור על מאבק משפטי מתמשך ששינה את פני החופש העיתונאי בישראל.בשנת 1986 הדליף ואנונו מידע סודי מהמתקן הגרעיני בדימונה לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס". בעקבות כך, הוא נחטף על ידי סוכני מוסד וחזר לישראל, שם נשפט והורשע בבגידה וריגול. הוא נידון ל-18 שנות מאסר.משפטו של ואנונו עורר סערה ציבורית. חסידיו טענו כי הוא פעל למען צדק ושלום על ידי חשיפת הארסנל הגרעיני הסודי של ישראל. מבקריו טענו כי מעשיו היו איום על הביטחון הלאומי.במהלך משפטו העלה ואנונו את טענת "ההכרח", בטענה כי הדליף את המידע כדי למנוע ממדינתו לפתח נשק גרעיני. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא היתה לו הצדקה לפעוליו.לאחר שחרורו מהכלא ב-2004, הוטלו על ואנונו מגבלות חמורות על תנועותיו ויציאתו מהארץ. הוא גם נאסר עליו לדבר עם זרים על נושאים הקשורים לנשק גרעיני.ההגבלות על ואנונו עוררו ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם והתקשורת. בשנת 2015, הוא עתר לבג"ץ נגד מגבלות אלו, בטענה שהן מפרות את זכויותיו לחופש הביטוי והתנועה.בית המשפט פסק לטובת ואנונו והורה לממשלה לבטל את ההגבלות. עם זאת, הממשלה ערערה על פסק הדין ובקשת הערעור שלה נדחתה רק לאחרונה, בפברואר 2021.משפטו של מרדכי ואנונו הדגיש את המתח המתמיד בין חופש הביטוי לבין ביטחון לאומי. זוהי תזכורת חשובה לכך שגם בתקופות של חוסר ודאות פוליטית, זכותם של הפרטים לשתף מידע וחוות דעת חיונית להבטחת חברה משוחררת ודמוקרטית.
מלחמת המוחות משפטו של מרדכי ואנונו וגורלו של חופש הביטוי בישראל
משפטו של מרדכי ואנונו: מלחמת המוחותמרדכי ואנונו, טכנאי גרעיני ישראלי לשעבר שחשף את תוכנית הנשק הגרעיני של ישראל, הפך לסמל של חופש הביטוי וחוצפנות בעיני רבים. סיפורו הוא סיפור על מאבק משפטי מתמשך ששינה את פני החופש העיתונאי בישראל.בשנת 1986 הדליף ואנונו מידע סודי מהמתקן הגרעיני בדימונה לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס". בעקבות כך, הוא נחטף על ידי סוכני מוסד וחזר לישראל, שם נשפט והורשע בבגידה וריגול. הוא נידון ל-18 שנות מאסר.משפטו של ואנונו עורר סערה ציבורית. חסידיו טענו כי הוא פעל למען צדק ושלום על ידי חשיפת הארסנל הגרעיני הסודי של ישראל. מבקריו טענו כי מעשיו היו איום על הביטחון הלאומי.במהלך משפטו העלה ואנונו את טענת "ההכרח", בטענה כי הדליף את המידע כדי למנוע ממדינתו לפתח נשק גרעיני. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא היתה לו הצדקה לפעוליו.לאחר שחרורו מהכלא ב-2004, הוטלו על ואנונו מגבלות חמורות על תנועותיו ויציאתו מהארץ. הוא גם נאסר עליו לדבר עם זרים על נושאים הקשורים לנשק גרעיני.ההגבלות על ואנונו עוררו ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם והתקשורת. בשנת 2015, הוא עתר לבג"ץ נגד מגבלות אלו, בטענה שהן מפרות את זכויותיו לחופש הביטוי והתנועה.בית המשפט פסק לטובת ואנונו והורה לממשלה לבטל את ההגבלות. עם זאת, הממשלה ערערה על פסק הדין ובקשת הערעור שלה נדחתה רק לאחרונה, בפברואר 2021.משפטו של מרדכי ואנונו הדגיש את המתח המתמיד בין חופש הביטוי לבין ביטחון לאומי. זוהי תזכורת חשובה לכך שגם בתקופות של חוסר ודאות פוליטית, זכותם של הפרטים לשתף מידע וחוות דעת חיונית להבטחת חברה משוחררת ודמוקרטית.
