פוליטיזציה מסוכנת איך השתקה של מומחים באקלים ערערה את האמון הציבורי במדע

הפוליטיקה של תפיסת האקלים:
הגבלת קולות מומחים בממשל טראמפבתקופת הנשיאות של דונלד טראמפ, היה מאבק מתמשך סביב השפעת פעילות האדם על שינויי האקלים ותפקיד הממשלה בתגובה לאיום זה.
מאבק זה בא לידי ביטוי גם בהגבלה על קולות מומחים בתחום האקלים בממשל טראמפ.
הממשל מינה לתפקידים מפתח אנשי מדע עם קשרים לתעשיית הדלקים המאובנים, כגון סקוט פרויט לשעבר ראש הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) וריק פרי, לשעבר מזכיר האנרגיה.
מינויים אלה הובילו להשלטת ספקות מדעיים ולקידום מדיניות אנרגיה שתמכה בתעשיות פחמימנים מזהמות.
בתקופת טראמפ, מדעני אקלים ממשלתיים דיווחו על לחץ פוליטי לכופף את ממצאי המחקר שלהם או להימנע מדיון פומבי בשינויי אקלים.
הממשל גם חסם מימון מחקר על שינויי אקלים, הוציא מדענים ממועצות ייעוץ והגביל את שיתוף הנתונים המדעיים עם הציבור.
לפעולות אלה היו השלכות חמורות.
הן חתרו את אמינות המדע על שינויי אקלים, הקשו על מדינות וארגונים אחרים להתכונן לאיומי האקלים והובילו להחלטות מבוססות נתונים פחות בנוגע למדיניות האקלים.
במיוחד, הדחתו של ד"ר ריצ'ארד גרינהאם מתפקידו כמדען הראשי לשעבר של EPA לאחר שהציג עדויות מדעיות לקונגרס בדבר הסיכונים של שינויי האקלים, היה מקרה בולט של השתקה פוליטית.
ההתקפות של הממשל על קולות מומחים בתחום האקלים היו חלק מקמפיין רחב יותר להתייחס לשינויי אקלים כאיום מוגזם.
פעולות אלה פגעו באמון הציבור במדע, ומנעו דיון פתוח על אחד האתגרים הדחופים ביותר של זמננו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *