הזירה הפוליטית משחק כוח מסוכן שבו אגו הורס דמוקרטיות

פוליטיקה כזירת כוח ומשחק אגופוליטיקה, לכאורה זירה רצינית ומלאת אחריות, הפכה לעתים קרובות למגרש משחקים חסר מעצורים עבור אגו ושאיפות כוח.
פוליטיקאים, כמו שחקנים על בימת החיים, עוטים מסכות ומתחרים על מרכז תשומת הלב, תוך שימוש במניפולציות רגשיות, רטוריקה חלולה ותעלולים זולים.
יריבות מפלגתית מרה אכלה את כל חלקה טובה במדינות רבות, והפכה דיונים רציניים בקונפליקט בלתי נגמר של "הם" ו"אנחנו".
פוליטיקאים מבקשים ללבות פחדים ולחלק את החברה, ובכך מבטיחים את שליטתם.
במקום להתמקד בטובת הכלל, הם עסוקים במשחקי איתות מפלגתיים והבלטת עמדותיהם.
החיפוש אחר כוח הפך למכור עבור פוליטיקאים רבים.
הם נמשכים אל תחושת העוצמה והשליטה שהתפקיד מספק.
לעתים קרובות הם מזניחים את האחריות המגיעה איתו ומתמקדים בביסוס מעמדם ובהרחבת סמכותם.
האגו שלהם מוליך אותם בדרך של שחיתות וניגודי עניינים, כאשר האינטרסים האישיים גוברים על טובת האומה.
משחק האגו הזה בפוליטיקה פוגע באמון הציבור ומכרסם בדמוקרטיה.
אזרחים הופכים להיות מיואשים וקוליים כאשר הם רואים את נציגיהם עוסקים יותר באינטריגות מפלגתיות מאשר בפתרון בעיות אמיתיות.
על מנת לשחזר את האמון בפוליטיקה, חיוני שהפוליטיקאים יחזרו להתמקד בשרות ציבורי אמיתי.
הם צריכים להניח את האגו בצד ולעבוד יחד לטובת העם.
הדיאלוג צריך להיות מכבד, מבוסס עובדות ולא נגוע בפוליטיקה של פחד ושיסוי.
פוליטיקה אינה משחק.
זה אמור להיות כלי להשגת מטרות משותפות ולבניית חברה טובה יותר.