הפוליטיקה המטרידה מאחורי משבר האקלים מי מעכב את הפעולה

הפוליטיקה של משבר האקליםמשבר האקלים הוא איום מהותי על החברה האנושית והכדור הארץ.
השלכותיו הרסניות, כולל אירועי מזג אוויר קיצוניים, עלית מפלס פני הים והידרדרות המגוון הביולוגי.
עם זאת, התגובה הפוליטית למשבר אינה הולמת את חומרתו.
אחת הסיבות העיקריות לפער זה היא אינטרסים כלכליים.
תעשיות הנפט, הגז והפחם תורמות משמעותית לשכבות העשירות והמשפיעות בחברה.
לוביסטים אלה משתמשים בכוחם הפוליטי כדי לעכב חקיקה שמטרתה לצמצם פליטות פחמן ולעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות.
סיבה נוספת היא קוטביות פוליטית.
מפלגות פוליטיות שמרניות במדינות רבות מקדמות ספקנות מדעית כלפי משבר האקלים, ומעדיפות במקום זאת להגן על תעשיות דלק מאובנים.
בינתיים, מפלגות פרוגרסיביות נאבקות לאחד כוחות וליישם מדיניות שאפתנית להתמודדות עם המשבר.
כתוצאה מהכוחות הללו, התקדמות בהתמודדות עם משבר האקלים היתה איטית ומפוצלת.
הסכמי הסביבה הבינלאומיים, כגון הסכם פריז, נפגעו מנסיגות ואי עמידה בהתחייבויות.
במקביל, פעולה ברמת המדינה היא לעתים קרובות בלתי מספקת או רצינית מדי.
ההשלכות של אי-פעולה הן הרסניות.
לפי דו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), העולם צפוי להתחמם ב-1.
5 מעלות צלזיוס עד 2040, מה שיוביל להשפעות הרסניות על הבריאות, הביטחון התזונתי והתשתיות.
הגיע הזמן לפוליטיקה של משבר האקלים לשנות כיוון.
עלינו לדרוש ממנהיגים שלנו לפעול על סמך המדע ולהעדיף את טובת הכלל על פני אינטרסים כלכליים צרים.
יש צורך בחקיקה שאפתנית שתפחית פליטות, תעודד אנרגיות מתחדשות ותספק תמיכה לאוכלוסיות פגיעות.
לפעולה פוליטית קולקטיבית יש את הכוח להשפיע על שינוי.
מחאות, שביתות וקמפיינים בבחירות יכולים להעלות את המודעות למשבר ולדחוף לקראת מדיניות שאפתנית יותר.
על ידי אחדותנו, נוכל להתגבר על האתגרים הפוליטיים הנוכחיים ולבנות עתיד בר-קיימא לכדור הארץ ולדורות הבאים.