נביאי הזעם שהתריעו על אסונות כלכליים סיפורי מלתוס ומרקס
נביאי הזעם הכלכלי: מלתוס ומרקסהיסטוריה כלכלית רצופה ב"נביאי זעם" שהזהירו מפני חורבן כלכלי עתידי. שניים מהמשפיעים שבהם היו תומאס מלתוס וקרל מרקס.תומאס מלתוס (1766-1834)מלתוס, כומר אנגליקני, טען במסה שלו מ-1798, "עיקרון האוכלוסייה", כי האוכלוסייה תגדל באופן אקספוננציאלי, בעוד ייצור המזון יגדל רק באופן אריתמטי. מכך הסיק כי אוכלוסיות ייפלו לתוך מלכודת מלתוסיאנית: גידול אוכלוסייה מהיר יוביל לרעב ועוני, שיגבלו את הצמיחה הדמוגרפית.אף על פי שתחזיותיו הקטסטרופיות לא התממשו, רעיונותיו של מלתוס השפיעו עמוקות על הכלכלה והפוליטיקה. הם סיפקו הצדקה למדיניות שנועדה לצמצם את גודל האוכלוסייה, כגון חוקי העניים והגבלת ההגירה.קרל מרקס (1818-1883)מרקס, פילוסוף גרמני, ניתח את הקפיטליזם ב"הקפיטל" (1867). הוא טען שבעלות המעמד הקפיטליסטי על אמצעי הייצור מובילה לניצול של פועלים, וכי ניגוד האינטרסים הטבוע הזה יוביל בסופו של דבר למהפכה סוציאליסטית.מרקס חזה שהקפיטליזם יהפוך פרוגרסיבית ליותר מונופוליסטי, ושהפועלים ייעשו יותר ויותר בעלי חובות. הוא האמין ששלב זה של "הקפיטליזם המונופוליסטי" יהפוך את הנצל תחת הקפיטליזם בלתי נסבל, וידחק במהפכה שתוביל לחברה חסרת מעמדות.השפעה מתמשכתרעיונותיהם של מלתוס ומרקס ממשיכים להדהד בכפר הכלכלי. בעיות מלתוסיאניות של צמיחת אוכלוסין וביטחון תזונתי נותרות דאגות במדינות רבות. ניתוחיו של מרקס בדבר הקפיטליזם היו בעלי השפעה עצומה על התאוריה הכלכלית, דוקטרינות סוציאליסטיות ותנועות פועלים ברחבי העולם.אמנם תחזיותיהם של נביאי הזעם הללו לא התממשו במלואן, אך רעיונותיהם עוררו ויכוחים, עיצבו מדיניות ושימשו כעמודי תווך במערכת האמונות הכלכליות שלנו. הם מזכירים לנו את מורכבות הטבע האנושי ואת האתגרים המתמשכים העומדים בפני חברותינו.