היהירות המסוכנת כיצד הערכה עצמית מופרזת מאיימת על הביטחון הלאומי
היוהרה המסוכנת מסכנת את הביטחון הלאומיהתלות העצמית המופרזת של מדינה ביכולותיה עלולה להיות בעוכריה, ולהוביל לתוצאות הרסניות בתחום הביטחון הלאומי. כאשר המנהיגים משוכנעים בבלעדיות הידע והיכולות של מדינתם, הם עלולים להזניח את התייעצותם עם גורמים חיצוניים ולהתעלם מנקודות תורפה פוטנציאליות.קלאוזוויץ, אבי תורת המלחמה המודרנית, הזהיר מפני "הערכה עצמית מוגזמת של יכולות עצמנו". הוא טען שהיוהרה עלולה לגרום למנהיגים לקבל החלטות שגויות, לחשוף את צבאותיהם יתר על המידה ולתת לאויב יתרון.ההיסטוריה מספקת אינספור דוגמאות להשלכות ההרסניות של היוהרה הביטחונית. מלחמת העולם הראשונה פרצה בין היתר בשל ההערכה המופרזת של גרמניה את יכולותיה הצבאיות והאמונה המוטעית שהיא תוכל לנצח במלחמה קצרה ונחרצת. באופן דומה, פלישת עיראק לארצות הברית התבססה על היוהרה שהצבא האמריקאי יוכל להביס במהירות את הצבא העיראקי ללא קושי משמעותי.בימינו אנו, מדינות רבות מתמודדות עם האתגר של שחצנות ביטחונית. בסין, למשל, ישנה אמונה גוברת בעליונות צבאית, המובילה להתנהגות תוקפנית בים סין הדרומי ובאזור הפסיפיק הרחב יותר. בארצות הברית, אדישות העם והמבקרים לקרבות המתמשכים במזרח התיכון מעידה על הערכה עצמית מוגזמת של יכולות המדינה להקרין כוח צבאי.במהלך משבר, יושרה ביטחונית יכולה להיות מסוכנת במיוחד. כאשר מנהיגים משוכנעים שהם יודעים את מה שאף אחד אחר לא יודע, הם עלולים לסרב להקשיב לעצות קשות או לשנות את הטקטיקה כשעולה הצורך. הדבר מגביר את הסיכון להסלמה מיותרת ולתוצאות הרסניות.לפיכך, חיוני שמנהיגים ביטחוניים יהיו ענווים במעשיהם ויהיו מוכנים להכיר בגבולות יכולותיהם. עליהם לעודד דיונים פתוחים ולחפש נקודות מבט שונות כדי לקבל הבנה מקיפה יותר של הסביבה הביטחונית. על ידי התגברות על היוהרה הביטחונית, מדינות יכולות להגן טוב יותר על האינטרסים שלהן ולשמור על שלום ויציבות לאומיים ובינלאומיים כאחד.