אדגר אלן פו מאסטר החידות והסודות הנסתרים

אדגר אלן פו:
אמן החידות וסודותאדגר אלן פו, אמן המסתורין האימה, היה גם מכור לחידות.
משחקי מילים, צפנים ואניגמות שימשו ביצירתו כדי ליצור אווירה של מתח וחידוד אינטלקטואלי.
באחד מסיפוריו הקצרים המפורסמים ביותר, "האגרת הגנובה", מתאר פו מעשה רצח המתבצע על ידי רוצח מבריק החמק מתפיסה משום שמסתיר את קורבנו במקום בלתי צפוי היטב.
סיפורי חקירה נוספים של פו, כמו "רצח ברחוב מורג", ניצלו מצבים של כמעט בלתי אפשרי כדי ליצור חידות משוכללות שפתר רק החוקר המבריק.
כתיבתו של פו שילבה לעתים קרובות חידות מילוליות.
בסיפורו "הדוב והבלון", מתמודד המספר עם דוב מפוחלץ בעל בלון מחובר לפיו.
הוא מנסה להבין את משמעותו הנסתרת של האובייקט המוזר הזה, כשבסופו של דבר מגלה מסר מקודד.
גם בחייו האמיתיים, היה פו חובב חידות.
הוא פתר תשבצים ותחרויות בעיתונים, והשתתף ב"מכתבים כתבי יד" אנונימיים בהם חשף זהות של סופרים על סמך כתב ידם.
תשוקתו של פו לחידות ומיסתורין השתקפה גם בשירת המפורסמת.
בשיר "העורב", מתייחס פו לעורב מדבר כחידה בלתי פתורה הנוספת לסבל שלו.
השיר "הפעמונים" עוקב אחר סדרה של פעמונים המייצגים שלבים שונים של חיים ומוות, ויוצר חידה רגשית לגבי מהות הקיום האנושי.
אדגר אלן פו היה יותר מסופר אימה; הוא היה גם אמן החידות, שהשתמש במשחקי מילים, צפנים וסודות כדי לרתק את קוראיו מבחינה אינטלקטואלית ורגשית.
חידותיו נותרו רלוונטיות גם כיום, ומאתגרות את המוחות ומפעילות את הדמיון.