אוכל בשדה הקרב מלחמת האזרחים הספרדית והנשק הסודי של הרעב

אוכל ומלחמת האזרחים הספרדיתמלחמת האזרחים הספרדית, שנמשכה מ-1936 עד 1939, הייתה תקופה טראומטית ורעבתית עבור העם הספרדי.
האוכלוסייה האזרחית סבלה ממחסור חמור במזון, והאוכל הפך לנשק בשדה הקרב.
בשליטת הרפובליקנים, המחסור במזון היה נובע בעיקר ממניעה מכוונת של אספקת מזון על ידי הכוחות הלאומניים, שביקשו לערער את תמיכת העם ברפובליקה.
אזורים שלמים נותקו ונשארו ללא לחם, בשר, חלב או שמן במשך חודשים.
גם בידי הלאומניים היה מחסור במזון, אם כי במידה פחותה.
הם שלטו ברוב אזורי הייצור החקלאי, אך התמודדו עם קשיי לוגיסטיקה ועוינות של האוכלוסייה הכפרית.
כדי לשמר את משאביהם, הלאומניים הטילו צנע חמור על אזרחים והשתמשו במזון כפרס לנאמנות פוליטית.
האוכלוסייה האזרחית סבלה קשות מרעב ומחלות.
מחלת הפלגרה, הנגרמת על ידי חוסר בניאצין, פרצה באופן נרחב, ואילו צפדינה וטיפוס שגשגו.
הילדים סבלו بشكل خاص، إذ عانى الكثيرون من التقزم.
המלחמה גם השפיעה על צריכת המזון לטווח הארוך.
מיליוני אנשים עקרו מבתיהם, נאלצו לנטוש את מקורות המזון המסורתיים שלהם.
לאחר המלחמה, ספרד חוותה תקופה ממושכת של מחסור במזון ובעיות בריאות הקשורות לתזונה לקויה.
מלחמת האזרחים הספרדית היא תזכורת אכזרית כיצד אוכל יכול לשמש כנשק מלחמה.
מאז, העולם ראה משברים הומניטריים רבים אחרים שבהם אוכל משמש לרצח עם או פינוי אתני.
חשוב לזכור את לקחי ההיסטוריה ולהגן על הזכות הבסיסית הזו למזון.