איום הקסאות הריקים בצבאבזמן שהצבא הישראלי מתמודד עם אתגרים ביטחוניים חמורים, נוצר איום חדש ומטריד:
מחסור חמור בכוח אדם.
הגיוס לצה"ל נמצא בשפל של עשרות שנים, כאשר אלפי משרות נשארות לא מאוישות.
התופעה נובעת מגורמים שונים, ביניהם ירידה במוטיבציה לשרת, הגירה מוגברת והעדפה לעיסוקים אזרחיים.
הירידה במוטיבציה מיוחסת בין השאר לחששות ביטחוניים גוברים, תחושת חוסר צדק ותפיסה כי הצבא פחות רלוונטי.
ההשלכות של מחסור בכוח אדם הן חמורות.
היחידות נאלצות להתמודד עם מחסור תמידי בכוח אדם, מה שמפחית את יעילותן המבצעית.
אימון חירום ופעולות תחזוקה לוקים בחסר, מכיוון שאין די חיילים לבצע את המשימות.
במיוחד מדאיגה השפעת המחסור על סיירות העילית של צה"ל.
סיירות אלו, כגון סיירת מטכ"ל ושייטת 13, אחראיות למשימות רגישות ומסוכנות.
חוסר באימונים ותרגילים יומיומיים עלול לפגוע ביכולתן לבצע משימות אלו ביעילות.
לא מדובר רק בנושא מספרי.
מחסור בכוח אדם יוצר עומס כבד על החיילים המשרתים, מה שמוביל לשחיקה, עזיבות מוקדמות ובעיות בריאות.
כאשר חיילים נדרשים לעבוד ללא הרף, הם עלולים לעשות טעויות מיותרות המבזבזות זמן וסיכונים לחיי אדם.
כדי להתייחס לאיום החמור הזה, יש לנקוט בצעדים דחופים.
יש צורך לחזק את המוטיבציה לשרת, בין השאר על ידי סיוע לחיילים להפוך שכרם לנגיש יותר ולהפחתת תחושת העוול.
בנוסף, יש לפנות לאוכלוסיות חדשות ולא מנוצלות כמו חרדים ומשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
על הצבא גם לבחון מחדש את צרכיו בכוח אדם ולחפש דרכים לייעל את השימוש במשאבי האנוש שלו.
זה עשוי לכלול שימוש בטכנולוגיה, שיטות עבודה משופרות וצמצום המשימות הלא חיוניות.
הקרב על ה"כסאות הריקים" בצבא הוא קרב קריטי לביטחונה הלאומי של ישראל.
על ידי נקיטת אמצעים אמיצים ודחופים, ניתן להתגבר על האתגר ולהבטיח שצה"ל ימשיך להיות צבא חזק ומסוגל להתמודד עם האיומים העומדים בפניו.